שאלה
למה זמן קידוש של שבת בבוקר הוא אחרי העמידה?
תשובה
אדם בריא – יכול לשתות מים או מאכל קודם שחרית כמו בכל יום (מדין הרעב או הצמא) כיון שלא חל עליו חובת קידוש, ומשום תפילה מותר. לאחר שהתפלל שחרית חייב בקידוש ואם רעב יכול לעשות קידוש לפני מוסף ויאכל עד כביצה לחם או ישתה רביעית יין כדי שיחשב במקום סעודה וטוב שיעשה גם לאחר מכן (מאמ"ר שם ט"ו פה).
אדם חולה – שצריך לאכול קודם התפילה יעשה קידוש קודם התפילה, אע"פ שאינו צריך ליין (כה"ח רפט טו) וטוב שיעשה שוב קידוש לאחר התפילה.
אשה – אם היא רגילה להתפלל שחרית או שלפעמים מתפללת וכן עכשיו רוצה להתפלל, חובת הקידוש באה לאחר מכן ויכולה לשתות לפי קידוש וכן אם היא רגילה לומר ברכות השחר כל עוד שלא אמרה יכולה לשתות (מאמ"ר שם פט"ו סעי' צ' צ"ב).
ואם היא רק אומרת בקשה בכל בוקר ואמרה כבר חייבת בקידוש ואסור לה לשתות ורק מנחה מתפללת חובת הקידוש.
מקורות
כתב השו"ע סי' רפ"ט סעי' א' "וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה. ומיהו לשתות מים בבוקר קודם תפלה מותר, מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש". וביאר המשנ"ב בס"ק ז' "דקידוש אין שייך אלא בזמן הסעודה ומשום קודם התפלה לא שייך במים וכדלעיל בסימן פ"ט".
וכתב בבה"ל ד"ה חובת "ומי שהותר לו לאכול ולשתות קודם תפלה כגון שהוא לרפואה וכדלעיל סימן פ"ט ס"ג פשוט דצריך לקדש מתחלה".
וכתב הכה"ח בס"ק ט"ו "כתב בתשובת פרי הארץ חלק אורח חיים סימן ח' דהרעב והצמא שמותרים לאכול קודם תפלה צריך לקדש בתחלה, דדוקא לשותה מים שרי שלא נתחייב בקידוש משום דאין קידוש אלא במקום סעודה ולבריא אסור לאכול קודם תפלה, אמנם בנידון דידן שמותר לאכול לחם גם כן דהוי כחולים חייב לקדש גם כן קודם תפלתו יעו"ש. וכו' ועל כן נראה דהמקדש כדי לאכול קודם תפלה יש לקדש גם כן אחר התפלה כדי לצאת אליבא דכולי עלמא".
וכתב השו"ע בסי' רפ"ו סעי' ג' "מותר לטעום קודם תפלת המוספין, דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט אפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב, אבל סעודה אסור" וכתב הכה"ח בס"ק כ"ד " והיינו כשמקדש תחלה, אבל לטעום קודם קידוש ודאי אסור כמ"ש לקמן סימן רפ"ט יעו"ש. וכן כתב הב"ח, עולת שבת אות ג', אליה רבה אות ט', תוספת שבת אות ד', רבינו זלמן אות ד'"
ובס"ק כ"ז כתב " הרוצה לטעום קודם מוסף יקדש מקודם, ואם ירצה יקדש ויאכל כזית פת או פירות קודם מוסף ואחר מוסף יחזור ויקדש ונפיק אליבא דכולי עלמא. מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י אורח חיים שער ה' סימן ג' וסימן ה', ברכי יוסף אות ז'" ובס"ק כ"ח כתב שבשעת הדחק יש לסמוך על הפוסקים שחובת קידוש בא רק לאחר מוסף.
וכתב בס"ק ל' "ונראה לפי מה שכתב המגן אברהם סימן ק"ו ס"ק ב' דהנשים יוצאות באיזה בקשה שאומרות מיד אחר הנטילה בכל לשון שירצו ורשאין לאכול מיד, אם כן לדידהו אסורין גם לשתות מים קודם תפלת שחרית דחל עלייהו חובת קידוש. תוספת שבת אות ד'. והיינו אם אמרו קצת בקשה וכו' ומדאורייתא די בכך יעו"ש, אבל אם קובעים עצמם להתפלל ואין אומרים בקשה כי אם דרך שבח ותחנונים כמו האנשים שאומרים תהלים בבוקר עד שיתקבצו הקהל להתפלל, מותרים הנשים לשתות קודם תפלת שחרית, דהא גם האנשים מדאורייתא יוצאין ידי חובת תפלה באיזה בקשה כמו שכתב המגן אברהם שם ולמה מותרין לשתות קודם תפלת שחרית, אלא על כרחך משום דקובעין עצמן להתפלל ואין דעתם לצאת בבקשה, ואם כן הוא הדין לנשים הקובעין עצמן להתפלל ואין דעתם לצאת בבקשה מותרים לשתות קודם תפלת שחרית כמו האנשים ודוק. ואחר כך ראיתי שכן כתב אשל אברהם בסימן רפ"ט אות ד' יעו"ש".