שאלה
האם יש איסור לתת מתנה לעובדת גויה כדי לעודד שתעבוד טוב יותר?
תשובה
מותר
והטעם כל מקום שנותן לה על עבודה שעשתה או בשביל עבודה שתעשה אין בזה משום לא תחנם ובפרט שהיום כן הדרך לתת.
מקורות
כתב בשו"ת מאמ"ר מרדכי ח"ב חו"מ סי' ט"ו "אמנם יש גם אפשרות שאיגודים מקצועיים וחבורות שונות יתאגדו ויסדירו היחסים ביניהם, והמדינה תתן להן תוקף חוקי. כמו שהגמ' בב"ב (דף ט' ע"א) מספרת על הסכם פנימי של הקצבים, לפיו הענישו את העובר על קיצתן. כך יכולים עו"ד, רופאים, בעלי מלאכה וכו' להסדיר עניניהם, וחוק הכנסת שיאמץ הסדר זה מחייב, שכן נעשה בעצה עמם וקבלוהו עליהם. אותו דבר אפשר לומר אף על חוקים שנוגעים לצבור רחב יותר, כחוק בתים משותפים שמסדיר יחסים בין שכנים, והצבור קבלוהו עליהם עיין שו"ע (חו"מ סי' כ"ב ס"א). ועיי"ש לכנה"ג (סימן כ"ב הגהות בית יוסף ס"ק ג' וח') באורך בדיני מנהגים בענין ממון מתי מחייבים. כל זה תופס מצד קבלת הצבור, אם כי אינו דין תורה ממש, כאמור, ובתנאי שהסדרים אלו לא יסתרו דין תורה, וכאמור נעשו מדעת חכם. ועיין שו"ת הרשב"א (ח"ג סי' ת"א. ובתשובות כת"י החדשות סי' שצ"ט) ותשב"ץ (ח"ב סי' קל"ב)" .
לגבי לתת לעובדת מתנה כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' ח) "ומה ששאל ממך הנער בשולח אדם ירך לנכרי איך יתיישב עם מה שאמרו אסור לתת מתנת חינם לגוי, ואמרת לו דההיא דשולח ירך לא לחנם אלא לגמול למה שקדם וכו'" וענה לו הרשב"א "ועוד שלא אמרו אלא מתנת חנם הא לסבה אפילו במקום שיעזרנו הגוי או יתן לו להבא מותר שאין זו מתנת חנם" וראה גם בפתח הדביר ח"ג (סי' רמו סק"ה סוד"ה אלא) שכתב דמתשובת הרשב"א הזאת ילפינן דלא מבעיא היכא שנותן לגוי בדרך גמול למה שקדם הגוי ונתן כבר לישראל דפשיטא דשרי.
