שאלה
בימי שני וחמישי בבוקר לא הוציאו ספר תורה האם ישנה אפשרות לקרוא בתורה במנחה ?
תשובה
לספרדים לכתחילה יש להשלים עד חצות לא השלימו יכול להשלים עד מנחה.
ולאשכנזים משלימים עד השקיעה.
מקורות
עטרת זקנים סימן קלה ס"ק א' "ונראה דאם בטלו ביום שני הקריאה בספר תורה ע"י אונס, יכול לקרא הקריאה של יום שני ביום שלישי, כדי שלא יבטל תקנות עזרא [בבא קמא פב, א], ושלא ילכו שלשה ימים בלא תורה. מה שאין כן באם בטלו ביום חמישי אזי הלכו שלשה ימים בלא תורה, ועבר זמנו בטל קרבנו. ודווקא שבטלו ביום שני בשוגג, אבל אם בטלו במזיד נראה לי שהוא דומה לתפילה שמוזכר בסימן ק"ח [סעיף ז]. ומעוות לא יוכל לתקן הוא, כן נראה לי. ומכל מקום צ"ע, כי שמא שאני התם שעבר היום בטל קרבנו, מה שאין כן הכא בנידון דידן הרי זה דומה למי שאכל שום וריחו נודף יאכל עוד שום כו' [ברכות נא, א], כן הדבר הזה, ולא אתה בן חורין מן תקנת עזרא בשביל כך שעבר היום, וצ"ע". וראה בברכ"י ס"ק ב' שהאריך בזה והעלה "לענין דינא נראה דאין לסמוך על הוראת הרב עטרת זקנים, דכל כי הא הול"ל הפוסקים לאשמועינן וכו' לכן אני אומר דשב ואל תעשה עדיף ומה גם דהשתא דתקון בסדר הזמירות משניות ובריתות ומזמורים, וכל איש ישראל שוים בזה, וכבר כתבו דבזה יצאו י"ח תלמוד, נמצא דאין כאן ג' ימים בלא תורה כל עיקר". וכן פסק לדוד אמת (סי' א', ה') ובחיים שאל ח"א סי' ע"א, וכן בשער אפרים (שער ז', סעי' י"ב) וכן כתב הבה"ל (סי' קל"ה ד"ה "שבת אחת") "דוקא שבת אבל אם בטלו הקריאה בשני וחמישי אין לו תשלומין ליום שאחריו [אחרונים דלא כעטרת זקנים]".
וכתבו בכה"ח (סי' קל"ה ס"ק ח') "אבל הרב משאת משה בתשובה חלק ב' סימן א' העלה מתוך תשובת מהר"י קולון שורש קע"ז דכל מילתא דמחמת תקנתא מה דהוה הוה ולא מהדרינן עובדא יעו"ש, והביאו אמת ליעקב שם אות א', וכן האליה רבה אות ב' ערער על דברי העטרת זקנים הנז' יעו"ש, וכן הברכי יוסף אות ב' אף על גב שכתב לדחות הראיות של הרב משאת משה הנז' מכל מקום הסכים עמו לדינא יעו"ש, וכן פסק בספרו לדוד אמת שם אות א', וכן משמע ממה שכתבנו לעיל אות א' בשם האר"י ז"ל דאין מקום לקריאת ספר תורה בחול כי אם בשני ובחמישי בלבד יעו"ש. מיהו נראה דיכולין לקרות במנחה אם בטלו בשחרית בשני ובחמישי, וכן כתב בתשובת יהודא יעלה סימן נ"א, והביאו תורת חיים אות א' וכתב דאפשר כולי עלמא יודו בזה יעו"ש". ובמשנ"ב (שם קס"א סי' קל"ה ס"ק א') "בשחרית ואף דבדיעבד כל היום זמנה מכל מקום לכתחלה מצוה להקדים"., וכן כתב בנתיבי עם (שם) שישנה אפשרות להשלים במנחה.
וכתב בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ז סי' ד') ששב ואל תעשה עדיף, ואם לא קראו בשחרית עד חצות היום – לא יוכלו להשלים קריאה זו כלל אף לא למנחה שאין מוציאים ס"ת בחנם. והטעם כיון שיש לסמוך על כך שכולם לומדים,
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי הלכות שבת פכ"ט סעי' מ"ח "לא קראו בתורה בתפילה בשני או בחמישי, למנהג הספרדים משלימים עד חצות היום בלבד [מיהו, בשעת הדחק – ישלימו במנחה (ראה בהערה שם)]. ולמנהג האשכנזים – משלימים באותו יום עד השקיעה".
