שאלה
האם אשה בעזרת נשים יכולה לומר קדיש יתום בסוף התפילה?
תשובה
יכולה אשה לומר קדיש אם ישנם עוד גברים שאומרים קדיש (כך שקולה לא ישמע) ומכל מקום אין לאשה לומר קדיש גם אם היא בת יחידה אם אין גברים שיאמרו קדיש וטוב שתשכור אדם שיאמר קדיש על אביה.
אמנם במנין פרטי בבית בקרב בני המשפחה יש מקילים שתאמר קדיש אפי' לבדה וטוב להחמיר בזה.
מקורות
כתב בשו"ת חוות יאיר סימן רכב "שאלה דבר זר נעשה באמשטרדם ומפורסם שם. שאחד נעדר בלי בן וצוה לפני פטירתו שילמדו עשרה כל יום תוך י"ב חודש בביתו בשכרם ואחר הלימוד תאמר הבת קדיש [עי' שו"ת ר"ש מדינא חלק א"ח סי' ו'] ולא מיחו בידה חכמי הקהילה והפרנסים. ואף כי אין ראיה לסתור הדבר כי גם אשה מצוות על קידוש השם גם יש מנין זכרים מקרי בני ישראל ואף כי מעשה דר"ע שממנו מקור אמירת יתומים קדיש בבן זכר היה מ"מ יש סברא דגם בבת יש תועלת ונחת רוח לנפש כי זרעו היא. מ"מ יש לחוש שע"י כך יחלשו כח המנהגים של בני ישראל שג"כ תורה הם ויהיה כל אחד בונה במה לעצמו ע"פ סברתו ומחזי מילי דרבנן כחוכא ואטלול' ויבואו לזלזל בו".
וכן כתב בשו"ת תשובה מאהבה ח"ב סי' רכ"ט (עיין שהביא מנהג בפראג שאשה אומרת אבל לא פסק כן) , פתחי תשובה יו"ד סי' שנ"ח סק"ג לחם הפנים סי' שע"ו בשם ספר החיים דאין לבת בקדיש לא דין ולא דת, וכן כתב בקיצור שולחן ערוך סימן כו סעי' כ' "הבת אין לה לומר קדיש בבית – הכנסת, אך יש – אומרים שאם רוצים לעשות מנין בביתה שתאמר שם הרשות בידם, ויש אומרים דגם זאת אין לעשות".
כותב ה'שערי תשובה' (שם, ס"ק ה) "ועיין בשבות יעקב ח"ב סימן כ"ג [צ"ל צ"ג], שאם אין לו בן רק בת, לא תאמר קדיש רק בביתה". וכתב הבאר היטב בס"ק ה' "ובתשובת כנסת יחזקאל כתב דדווקא בן הבן, אבל בן הבת לא יאמר קדיש, וכ"ש לבת אין לה קדיש כלל בבהכ"נ. ואם רוצים לעשות לה מנין, רשות בידם. עי"ש סוף חלק יו"ד" ובגשה"ח פ"ל סי' ח' אות ח' הביא שהיה מנהג רק לפחות מבנות מצווה לומר קדיש בבית הכנסת לבדיהן ובשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן יב "הנה בכל הדורות נהגו שלפעמים היתה נכנסת אשה ענייה לבית המדרש לקבל צדקה, או אבלה לומר קדיש".
וכתב מרן הרב בהערות לקיצו"ש הערה ו' "מעולם לא שמענו בת שתאמר קדיש לבדה וראה בצרור החיים שיכולה לומר בשקט יחד עם שאר הגברים שאומרים קדיש אך לא בנפרד.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן ז "הביא הכנסת יחזקאל ושבות יעקב וחוות יאיר וכתב "ובספר בית לחם יהודה יו"ד סי' שע"ז סק"ה אחרי שמעתיק מהחו"י כנ"ז מוסיף בשם הס"ח, שכותב שבכלל, אין לבת בקדיש לא דין ודת ואין זה אלא שטות כי הוא כחוכא וטלולא ע"ש. וכך העלה גם השד"ח במערכת אבילות אות ק"ס יעו"ש.
והעולה על כלנה (ומה ששייך ביותר לעניננו) הוא מה שמצינו שהעלה בזה בספר מטה אפרים בדיני קדיש יתום שער ד' סעיף ח'. הוא פוסק שם, דמי שאין לו בנים רק בת וצוה לפני פטירתו שילמדו עשרה בביתו בשכר ואחר הלימוד תאמר הבת קדיש, דאין לשמוע לו ויש למחות שלא לעשות כן ומכ"ש שאין להניח שתאמר קדיש של תפלה, ואפילו אם היא פנויה אסורה ומכ"ש =אשת איש= חלילה לשמוע קולה לרבים באמירת קדיש בין בביהכ"נ בין במנין. ובאלף למטה שם מצטט מהחות יאיר, ומזכיר גם מדברי השבות יעקב שנראה סובר שבביתו במנין שפיר דמי, ומעיר עלה וכותב, דבזה"ז בשכיח פריצותא אין לעשות כן אפילו במנין בביתו ואפילו אחר הלימוד וכו' כי קרוב שתכוין לבסומי קלא ואמרינן זמרן נשי ועני גברי פריצותא, ומביא לזה דברי הבאר שבע שבא"ר סימן ע"ה, ועל כל האמור, מוסיף האלף למטה וכותב בזה"ל: ושמעתי שלכך לא כתיב ששרתה יעל לפי שאמרו יעל בקולה מביאה לידי הרהור וזנות, משא"כ דבורה שפיר אמרה לפמ"ש הפוס' דדוקא לק"ש איתמר. אמנם נראה דבלא"ה אין ראיה מותשר דבורה שעיקרא לא נאמר אלא נוסח השירה והמליצה הנפלאה אבל לא נזכר ששרתה בקול לפני אנשים, ועכ"פ בזה פשיטא שאין לעשות כן שקרוב הדבר שיצא שכרה בהפסידה שבמקום אשר חשבה לזכות שם שמים על ידה ברבים בא מכשול לרבים וגם מימינו לא ראינו כך וכו' עכ"ל. [ועוד יעוין בס' שו"ת תורה לשמה הנדמ"ח מכי"ק של הגה"ח בעל בן א"ח ז"ל סי' כ"ז שנשאל ע"ד אחד שצוה קודם פטירתו שילמדו בביתו זוהר ומשניות כל י"ב חדש ואחר הלימוד תעמוד בתו ותאמר קדיש כי לא הי' לו בן אם צריכים לקיים צואתו בזה או אדרבה צריך למחות בידה אם תאמר קדיש. והשיב דלא אריך למעבד הכי וצריך למחות בידה כי איכא מזה חשש תקלה דילמדו בזה שתאמר קדיש גם בתפלה שהוא קדיש דחיובא וכו' עיין שם]. העתקתי כל הנ"ל, ראשית בשביל עצם ידיעתן של דברים כשלעצמן באשר שלא פעם כבר נשאלתי על כך, ולפעמים במקרים שהאב הגם שהיה ת"ח צוה בכל זאת על כך, שהבנות יאמרו אחריו קדיש". (וראה בתורה לשמה שנתן עוד טעם "גם יש לחוש הואיל והיא רוצה לומר קדיש בעבור אביה תכנס לפנים ממחיצתה ותאמר קדיש של תפלה ג"כ לכן צריך למחות בידה".
