שאלה
ממתי אסור בערב שבת ליטול ידים ולאכול סעודה?
תשובה
סעודה שלא רגיל בה בחול – אסור לאכול כל היום אפילו בבוקר.
סעודה שרגיל לה ביום חול אפילו בפת מותר לאכול – אך מצווה להימנע משעה עשירית (זמניות). ואספניולים נהגו שלא לאכול לחם מחצות.
אדם שיודע שאם יאכל לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון טוב שימנע מאכילה זו.
מקורות
כתב השו"ע (סי' רמ"ט סעי' ב'): "אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול, וכל היום בכלל האיסור וכו' ". וביאר שו"ע הרב בסעי' ה' "אסור לקבוע בערב שבת סעודה גדולה של משתה שאינו רגיל בה בימי החול מפני כבוד השבת שע"י שמרבה באכילה ושתיה בערב שבת אפילו בבוקר יותר מדרכו בשאר ימות החול לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראוי". וכן כתב מרן הרב במאמ"ר שבת פ"ה סעי' ה'.
וכתב השו"ע שם "ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה, אפילו סעודה שרגיל בה בחול, כל היום מותר להתחיל מן הדין, אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול, מט' שעות ולמעלה".
וכתב הביאור הלכה ד"ה מלקבוע סעודה "היינו לאכול פת כדי שביעה כרגילותו בחול אבל מעט להשקיט רעבונו אינו בכלל קביעת סעודה לענין זה", ובמשנ"ב ס"ק י"ז "היינו שעות זמניות והוא רביעית היום עד הלילה ומ"מ נראה דבימות החורף בזמן שהימים קצרים מאד מצוה להמנע מלקבוע סעודה הרגילה אפילו קודם ט' שעות כל שהוא משער בנפשו שעי"ז לא יהיה תאב לאכול בלילה" וכתב הכה"ח בס"ק י"ח "ר"ל מסוף תשע שהוא תחלת עשר כמ"ש ריש סימן תע"א. וכו' ומכל מקום החכם עיניו בראשו וכל שיודע בעצמו אם יאכל בעת ההיא לא יהיה לו תאוה לאכול סעודת שבת יש להמנע ואפילו קודם תשע". וכתב בס"ק טו"ב "היינו דוקא לצורך שעה אבל לעשות כן תמיד לא דמחזי כמזלזל בכבוד שבת. בית יוסף בשם הרב המגיד, עטרת זקנים אות ג'".
ובס"ק י"ט "מיהו אנשי מעשה נוהגין דאף קודם מנחה אינם קובעין בסעודה הרגיל בה בימות החול אלא מפחית ממנה הרבה כגון פת לחם עם צנון וכיוצא בו בלחוד למאן דאפשר. ב"ח, אליה רבה אות ו'. ויש נמנעין מחצות ואילך שאין אוכלין כי אם מיני מזונות או פירות".
וכתב מרן הרב בסעי' ז' "יש נוהגים (אספניולים המקוריים) לא לאכול לחם בצהרי יום שישי אך אוכלים מיני מזונות, כגון: איטריות, אורז וכו' וכן מיני פירות. ויש נוהגים לאכול מחצות היום ארוחה קלה בלבד. ויש נוהגים (מנהג ירושלים) לא לאכול בשר ביום שישי, ואם יש סעודת מצוה – אוכלים דגים; ומ"מ עיקר התקנה היא בפת-לחם".
ובסעי' ג' כתב השו"ע "דרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת" וכתב המשנ"ב בס"ק י"ח דיותר טוב לא לצום כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה אלא א"כ משער שלא יוכל לאכול בליל שבת לתיאבון וכן כתב הכה"ח בס"ק כ"ב וכתב שכן הוא לפי הקבלה שאין להתענות.