שאלה
ישנם מגילה שכאשר ששמים אותם בתוך הבית שלהן ומעמידים אותם על השולחן וכדו' הינם הופוכות (החלק הישר הינו העליון – וישנו עמוד מצד השני). האם יש מי שמתיר להניח מגילות כך הפוך?
תשובה
יש להניח ספר כשכתב פונה מעלה. כשמעמידין אותו להעמידו ישר ולא שאותיות הפוכות. והטעם משום כבוד הספר שלא להניחו בדרך בזיון.
מגילה הנ"ל הדרך שתשמר טוב הוא על ידי שחלק התחתון שבו אוחזים יש ידית והחלק העליון הינו שטוח כך שישמר ולא יפגם וא"כ זה צורך המגילה ומותר ועדיף אם יכול להניחה בשכיבה.
מקורות
כתב השו"ע סימן רע"ז סעי' א' "כתב היריעה ובא להניחה כדי שתתייבש, לא יהפוך הכתב למטה. אף על פי שמכוין כדי שלא יעלה אבק על הכתב, מכל מקום דרך בזיון הוא, אלא יהיה פני הכתב למעלה, ויפרוש עליו בגד". וכתב הט"ז ס"ק א' "בפרק בתרא דעירובין (דף צ"ח) אמרינן היכא דלא אפשר בפריסת בגד יהפוך הכתב דאי לא אפיך איכא בזיון כתבי הקודש טפי וכו' ה"ה שאר ספרים עכ"ל".
ובפת"ש ס"ק א' כתב "עבה"ט וכתב בס' חמודי דניאל כ"י ס"ת שהתחילה לבלות ורוצה להפשיטה שישלוט בה הרוח ולא יבלה יהפוך הכתב למטה ואם א"א מותר אפילו הכתב למעלה דכל לצרכה מותר ע"כ". ובערוך השולחן סעי' ד' "מותר כיון שעושה לצורכה ולכבודה [פ"ת בשם ח"ד] וכן המנהג בספרים כשעומדים זמן רב וחוששים שלא יתעפשו פושטים אותם פתוחים בחצר כנגד הרוח ואדרבא מצוה לעשות כן ואין זה בזיון אלא כבוד וזהו תקנתם".
וכתב הרמ"א בסי' רפ"ב סעי' ה' "ואסור להפוך אותו על פניהם, וכשמצאו כך צריך להפכן". וחראה בשיורי ברכה יורה דעה סימן רפב ס"ק ה', וכתב בערוך השולחן סימן רפב סעי' י"א "וכשמוצא ספר הפוך מהפכו שיונח כדרכו וכן אסור להעמידו מהופך שיהיו ראשי האותיות למטה וכשמוצאו עומד מהופך מהפכו ומעמידו כדרכו ואם נפל ספר לארץ מחוייב תיכף ומיד להגביהו אפילו אם לומד יפסיק ומגביהו ונוהגין להגביהו ולנשקו".