שאלה
גרושה הנוסעת לחו"ל לאסוף כסף עבור חתונת בנה. האם מותר להגיד לאנשים שם שהיא אלמנה ובכך תאסוף יותר?
תשובה
מצווה בה לפרנסה ולעזור לה לחתן ילדיה, ומכל מקום אין לגרושה לעשות עצמה כאלמנה.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סי' רנ"ה סעי' ב' "כל מי שאינו צריך ליטול מהצדקה ומרמה העם ונוטל, אינו מת עד שיצטרך לבריות. וכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן יטול, כגון זקן או חולה או בעל יסורין, ומגיס דעתו ואינו נוטל, הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא עונות וחטאים". וכתב הש"ך בס"ק א' "או שיש לו בנות רבות ואינו יכול להשיאן ולפרנסן אלא אם כן יטול".ובערוה"ש סעי' ב'.
מצווה רבה לעזור לה לחתן את ילדיה וכמו שכתב השו"ע בסי' רמ"ט סעי' ט"ו "גבאי צדקה שיש בידם מעות צדקה, ישיאו בהם בתולות עניות, שאין צדקה גדולה מזו", וראה באהבת חסד שבזה שעוזר לה הוא מקיים גם מצוות פריה ורביה ושאר מצוות שיתגלגלו ע"י זווג זה.
כתוב במשנה פאה פ"ח מ"ט "וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא ולא פסח ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם שנא' (דברים טז) צדק צדק תרדוף" וכתב התוס' יו"ט "שנאמר צדק צדק תרדוף – ויש ספרים גורסים שנא' (משלי יא) ודורש רעה תבואנו ואומר צדק צדק תרדוף. ונראה דדורש רעה ראיה על מי שאינו חגר וכו' וצדק צדק ראיה על כל דיין וכו'"
ובהון עשיר פירש "ולא פיסח. משתי רגליו, אצטריך לאשמועינן דאעפ"י שהוא חיגר דכבד עליו המלאכה, אם עושה עצמו פיסח שאינו ראוי למלאכה כלל, כדי שירחמו עליו יותר, אינו מת מן הזקנה וכו'". וכן כתב התפאר"י
וכמשנה כתוב בגמ' כתבות ס"ח ע"א וכתב המאירי שם "והוא שאמרו המסמא את עינו כלומר שמראה עצמו כאלו עינו סמויה וכן בדרך זה המקפח את שוקו והמצבה את כריסו כדי להעיר לב ההמון עליו לפרנסו והוא אינו צריך אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך".