שאלה
האם מותר לטייל בחול המועד סוכות במקום שאין אפשרות לשבת שם בסוכה?
תשובה
מטייל אינו בכלל הולכי דרכים וחייב בסוכה. מ"מ הינו יכול לאכול פת פחות מכביצה ומזונות עד שיעור קביעות סעודה וכן יכול לאכול בשר ופירות בלי הגבלה.
מי שהולך לצורך פרנסה – אם הולך ביום בלילה חייב בסוכה ואם הולך בלילה ביום חייב בסוכה.
מקורות
כתב הבית יוסף סימן תרמ "הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה וההולכים בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום. ברייתא בפרק הישן וכתבו התוספות דטעמא משום דתשבו כעין תדורו כשם שאדם בביתו אין נמנע מלצאת לדרך", וכתבה השו"ע סי' תר"מ סעי' ח' "הולכי דרכים ביום, פטורים מן הסוכה ביום, וחייבים בלילה; הולכי דרכים בלילה, פטורים בלילה, וחייבים ביום. הגה: ודוקא כשיוכלו למצוא סוכה, אבל אם אינם מוצאים סוכה יוכל לילך לדרכו, אף שלא ישבו בה לא יום ולא לילה, כשאר ימות השנה שאינו מניח דרכו משום ביתו ואף על פי שאינו הולך רק ביום, פטור אף בלילה, דאין לעשות לו שם דירה. וההולכים לכפרים לתבוע חובותיהם, ואין להם סוכה באותן הכפרים, יחמירו על עצמן לשוב לבתיהם בכל לילה לאכול בסוכה, ואף על גב דיש להקל מ"מ המחמיר תבא עליו ברכה" כתב המשנ"ב ס"ק ל"ט "דתשבו כעין תדורו אמר רחמנא וידוע כשאדם דר בביתו בשאר ימות השנה אינו נמנע מלנסוע לאיזה ענין ומניח את ביתו וכן ה"ה בסוכה".
וכתב בשו"ת אג"מ ח"ג סי' צ"ג, "ובדבר לצאת לטיול ולתענוג בעלמא למקום שלא יהיה לו סוכה מסתבר לע"ד שאסור דהולכי דרכים שאיתא בסוכה דף כ"ו כשהוא לדבר הרשות שפטורין עכ"פ ביום הוא כשהולכין למסחר וכיוצא שהוא צורך ממש וגם הוא לכל אדם שבשביל זה היה צריך לצאת גם מביתו שלכן באופן זה מותר לצאת מהסוכה, אבל לטיול ולתענוג בעלמא שאין לזה שום צורך אינו כלום מה שבשביל תאותו והנאתו היה יוצא מביתו כיון שלא היתה יציאתו אף מביתו לצורך. וכו' וגם בלא זה הא נענשין על עשה בעידן ריתחא כשמבקש טצדקי למיפטר מהמצוה כדאיתא במנחות דף מ"א אף באופן שהיה לו הנאה בלבישת בגדים הפטורין מציצית דודאי לא בכוונה ליפטר מציצית לבש רב קטינא לסדינא וסרבלא הפטורין מציצית. לכן מסתבר דלילך לטיול ולתענוג למקום שליכא סוכה אסור".
וכתב מרן הרב בקול צופייך 419 "מי שיוצא לטיול ואין לו שם סוכה, או אם הוזמן כאורח והוא רואה שבסוכה יש ספקות לגבי כשרותה, יאכל פחות מכביצה לחם (פחות מ – 60 גרם פת)". וה"ה לגבי שינה ויכול לאכול מיני מזונות עד שיעור קביעות סעודה או פירות, כמו שכתב שולחן ערוך סימן תרלט סעי' ב' "אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי, כביצה מפת; ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות ( ואפי' קבע עלייהו) (ד"ע) חוץ לסוכה; ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפי' מים, הרי זה משובח; ותבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה". וראה בנו"כ.