שאלה
האם יש ספר עם כוונות שצריכים לחשוב כשתוקעים בשופר חוץ מלקיים מצווה עשה ועשרה כוונות של הרב סעדיה גאון ?
תשובה
כתב השו"ע סי' תקפ"ט סעי' ח' ט' שעל התוקע לכוון להוציא את כולם ידי חובה ושכולם יתכוונו לצאת ידי חובה
וכתב הרמ"א סי' תקפ"ה סעי' ב' "וטוב לתקוע בצד ימין, אם אפשר לתקוע בכך (מנהגים), וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר: עלה אלהים בתרועה". וביאר המשנ"ב ס"ק ז' "של פיו משום דכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו".
וכתב הכה"ח סי' תק"צ ס"ק ה' "ואמר במדרש שבראש השנה נעקד יצחק על גבי המזבח ואותו היום שמעה שרה אמנו ותצעק ותייבב ותיילל, ועל כן אמר הכתוב יום תרועה יהיה לכם ומתרגם יום יבבא כדי שיזכור לנו הקדוש ברוך הוא יללת שרה אמנו ויכפר לנו, ובעל המנהגות כתב כי האדם צריך שייליל לפני בוראו על עונותיו לכך צותה התורה לתקוע כעין יללה וגינוח. הר"ד אבודרהם דף ק' ע"א, אליה רבה אות א'. ועיין לעיל סימן תקפ"ד אות ט"ז: ובס"ק ו' "ומה שכתב יללותא דינא תקיפא גנוחי גנח רפיא, ר"ל למתק הדינים הקשים והרפים כי הדין אינו מתמתק אלא בשורשו כידוע ליודעי ח"ן".
וכתב הכה"ח סימן תקפ"ד ט"ז "ומה שקורין ביום שני פרשת העקידה (כמ"ש לקמן סימן תר"א) פירש הר"ן ז"ל כדי להזכיר ענין עקידת יצחק ואילו שבשביל כך תוקעין בשופר של איל עכ"ד".
וכתב הכה"ח בסי' תקפ"ה ס"ק כ"ח "וכללות כוונת התקיעות תשר"ת הם בבחינת חב"ד ותש"ת הם בבחינת חג"ת ותר"ת הם בבחינת נה"י, ומה שתוקעין מיושב שלש פעמים תשר"ת וכו' הם לתקן שלש בחינות, כי תשר"ת הראשון הוא בבחינת פנימיות דפנימיות, ותשר"ת השני הוא בבחינת חיצוניות דפנימיות, ותשר"ת השלישי הוא בבחינת פנימיות דחיצוניות, וכן שלש פעמים תש"ת הם בבחינת חג"ת דשלש בחינות הנזכרות, וכן שלש פעמים תר"ת הם בבחינת נה"י דשלש בחינות הנזכרות, וכל זה הוא לבחינת בינה וחכמה דלחש וחזרה דשחרית. ואחר כך חוזרין לתקן בבחינת תפלת מוסף, ולפי שהוא יותר מקום גבוה מתקנין מדרגה תחתונה תחלה, דהיינו אחר עשרה מלכיות תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת והם בבחינת חב"ד חג"ת נה"י דפנימיות דחיצוניות, ולכן הם עשרה פסוקים שהם גם כן נגד חב"ד חג"ת נה"י דבחינת פנימיות דחיצוניות, וכן אחר עשרה זכרונות תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת והם בבחינת פנימיות דחיצוניות, וכן עשרה פסוקים דזכרונות הם בבחינה הנזכרת, וכן אחר השופרות תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת בבחינת פנימיות דפנימיות, וכן הפסוקים דשופרות הם בבחינה הנזכרת. וכן הוא הסדר בבחינת חזרה דמוסף, כמבואר כל זה בסידור הכוונות של הרש"ש ז"ל. וכן הוא מנהג חסידי בית אל יכב"ץ אשר בעיר קדשנו ירושלים ת"ו ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל ועל פי סידור הרש"ש ז"ל כנודע ליודעי ח"ן. ובכללות שלשים קולות דמיושב שבהם ר"ע טרמוטין תכוין לבטל על ידם את יצר הרע דעבודה זרה, ור"ע טרמוטין שיש בשלשים קולות במוסף דלחש תכוין לבטל על ידם יצר הרע של גלוי עריות, ור"ע טרמוטין שיש בשלשים קולות דחזרת מוסף תכוין לבטל על ידם יצר הרע של שפיכות דמים, ועשר קולות אחרונות שבקדיש תתקבל תכוין לבטל על ידם את יצר הרע של לשון הרע, וכל המספר הטרמוטים שבמאה קולות הנזכרים הם תת"ק, וכן שם שדי במילואו כזה שין דלת יוד הוא בגימטריא תתי"ד ושם אלהים פשוט הוא גימטריא פ"ו הרי הכל בגימטריא תת"ק, ויכוין לשדד כוחות הדין של אלהים על ידי שם שדי הנזכר, והמאה קולות לבדם הם הוי"ה דס"ג ומילואו ל"ז. שער הכוונות ופרי עץ חיים שם. וכן הוא הסדר בבחינת יום שני. ולקמן סימן תר"א סעיף ב' יתבאר הטעם בסוד למה גם בארץ ישראל עושין בזמן הזה שני ימים טובים של ראש השנה יעו"ש. ולא אוכל לבאר עוד יותר בסדר הכוונות בספר הזה מן הטעם הכמוס ורק מעט מזער להראות כי תורתינו הקדושה ומצותיה כולם הם רומזים אל בחינת אורות עליונים אשר לא יוכל להשיגם שכל אנושי ונתנם השי"ת לישראל כדי לזכותם ולתת להם לעתיד לבא מטובו הגדול שכבר הזמין לצדיקים טוב שאין לו תכלית כמו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת וכו'". וראה במחזור קול יעקב של מרן הרב בהרחבה יותר וכתב שיגיד בלשם יחוד שהינו תוקע על דעת משה רבינו ע"ה רשב"י ע"ה והאר"י ע"ה.