שאלה
האם אפשר להעלות לתורה מספר אנשים שיברכו ביחד?
תשובה
לספרדים – אין להעלות שני עולים ושניהם יברכו בעליה אחת ואם יהיה מחלוקת אחד יברך ברכה ראשונה ואחת אברכה אחרונה וכן יש לנהוג אפילו בשמחת תורה.
לאשכנזים – אין להעלות שני עולים לעליה אחת אלא א"כ אחד יברך והשני יתכוון לצאת ידי חובה או שאחד יברך ברכה ראשונה ואחד ברכה אחרונה.
ובשמחת תורה (לאשכנזים) יש שנהגו ששנים מברכים יחד ויש להם על מה שיסמכו ואין להקל בזה כי אם בשמחת תורה. אמנם ילדים קטנים בני שש שבע נתפשט אצל הרבה מבני אשכנז שכולם עולים לתורה בשמחת תורה וכולם מברכים והקילו מדין חינוך.
מקורות
כתב בשו"ת הריב"ש סימן לו "תשובה זהו מבואר בברייתא (במגלה כא:) ת"ר בתורה א' קורא וא' מתרגם ובלבד שלא יהיו שנים קורין ושנים מתרגמין, ובנביא אפי' אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהיו שנים קורין. והרמב"ם ז"ל כ"כ (בפ' י"ב מה' תפלה) וא"כ ראוי למנוע אותם. וכ"ש שלא לברך שנים דאיכא משום ברכה לבטלה. וכ"ש שלא לתרגם הברכה ואם יתרגם אותה שלא יזכיר בה שם".
כתב הרמ"א סי' תרס"ט סעי' א' "ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקורים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר (מנהגים ורי"ב סימן פ"ד). עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה, וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו'".
וכתב המג"א שם "איתא בירושלמי פ"ה דברכות לא יהיו ב' קורין בתורה א"ר זירא מפני הברכה משמע דאסור לשניהם לברך וצ"ע שעושין כן בשמחת תורה" וכתב הפמ"ג שע"כ ראוי שרק אחד יברך וראה בבאר היטב ס"ק ב' שהביא שגם הגינת ורדים או"ח כלל ב' סי' כ"ב מערער על המנהג הנ"ל וכתב האליה רבה ס"ק י"ב "כתב מג"א איתא בירושלמי פ"ה דברכות [ה"ג] לא יהיו ב' בני אדם קורים בתורה, א"ר זעירא מפני הברכה, משמע דאסור לשנים לברך, וצ"ע שעושין כן בשמחת תורה ע"כ. ותמהני דעיינתי בירושלמי שם דפריך עלה ולא יהיו שנים מתרגמין אית לך למימר מפני הברכה, אלא משום שאין שני קולות נכנסים לתוך אוזן אחת ע"כ. הרי להדיא דאזדא לה טעמא דברכה ומסיק משום תרי קלי, וכן פירש רש"י להדיא במגילה דף כ"א [ע"ב ד"ה ובלבד], וא"כ לדידן דחזן קורא שפיר נהגו לקרות שנים. ועוד בשמחת תורה חביבה תורה ויהבי דעתייהו לשמוע כמו מגילה והלל". והביאו הבגדי ישע. ובברכ"י בסעי' ד' ישב המג"א דירושלמי ס"ל דמשום העולה ישנם שני בעיות א' דשני קלי לא נשמעים ועוד משום הברכה עיי"ש והעלה כדברי המג"א וכתב ערוך השולחן בסעי' ב' "וגם נהגו ששנים עולין ביחד ומברכין ואף שאינו נכון מ"מ מפני שמחת סיומה עושין כן". והמזבח אדמה סי' רפ"ד ס"ק ג' הביא מנהג זה והעלה להליץ עליו בשמחת תורה בלבד.
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ב "ונוהגין לקרות שנים בפעם אחת או כהן עם כל הכהנים ולוי עם כל הלוים ויש מפקפקין ע"ז וא"ר מיישב המנהג ומ"מ נכון הדבר לכתחלה שאחד יברך והשאר יכונו לצאת בברכתו או שאחד יברך לפניה ויוציא חבירו ואחד יברך לאחריה ויוציא חבירו וה"ה כשקורין גדול עם כל הנערים הגדול יברך והנערים ישמעו ויצאו בברכתו". וכ"כ בשער אפרים שער ח' סעי' נ"ו [וראה באשי ישראל פמ"ז הערה קי"ז] כתב בשער הציון ס"ק י"א "עוד כתבו שמהנכון שחמשה קרואים יהיו מתחלה אחד אחד כדין יום טוב". וכן כתב הכה"ח בס"ק ג'.
וכתב הכה"ח סי' תרס"ט ס"ק ד' "מנהג פשוט שמעלים לספר תורה ארבעה או חמשה ילדים בפעם אחת, ואפילו הילדים רכים כבר שית כבר שבע לא יניחו אותם שיברכו כולם אלא אחד מברך לכולם, וכל שכן לגדולים אם עולים שנים בפעם אחת לא יברכו שניהם אלא אחד מהם מברך והשני יענה אמן, ואם יש מחלוקת בהם מי יברך יעשו פשרה שאחד יברך ברכה ראשונה והשני ברכה אחרונה. שלמי צבור שם אות ג'. מיהו יש נוהגין להקרות גם לילדים ולאשר אמר עד מעונה פעמים הרבה זה אחר זה ולברך כל אחד ואחד לפניה ולאחריה, ואם אינו יודע לברך אומר לו החזן הברכה מלה במלה". וממרן הרב במאמר מרדכי פנ"ה סעי' י"ב משמע שמעלים גדול שהוא מברך להם וקורים לכל הקטנים יחד והם לא מברכים וכן כתב בארץ חיים סי' תרס"ט.
