שאלה
האם מותר לעשן סיגריה בצום ?
תשובה
סיגריה – לספרדים בשאר תעניות ציבור אדם שקשה לו בלי סיגריה יכול לעשנו ויעשנו בצינעא. ובתשעה באב יש להקל אחר הצהריים שיעשן בצינעא אך ביום הכיפורים אסור ולאשכנזים טוב להחמיר גם בשאר תעניות ציבור.
מקורות
כתב הרמ"א בסי' תקס"ז סעי' ג' "ומותר ללעוס עצי קנמון ושאר בשמים ועץ מתוק, ללחלח גרונו ולפלוט, מלבד ביום הכיפורים דאסור" וכתב המשנ"ב בס"ק י"ג "מפני שהוא דאורייתא אבל זהו דוקא לדעת המרדכי אבל לדעת המחבר לעיל בס"א דאוסר בט"ב וכן לדעת הרמ"א דאוסר בכל תענית צבור גם בענינינו דינא הכי". וכתב הכה"ח בס"ק י"ח "ולענין שתיית עשן הטוטו"ן, כתב שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ג' שלדעתו אסור בכל תענית אפילו יחיד וכל שכן בתענית צבור וכל שכן בתשעה באב, אבל אין כח בידו לאסרו לאחרים כי אם בתשעה באב ובשאר תעניות שומר נפשו ירחק ממנו יעו"ש. אבל בתשובת דרכי נועם חלק אורח חיים סימן ט' התירו בשאר תעניות חוץ מתשעה באב, אלא שכתב דראוי ליזהר מלשתותו בחוץ בשוקים וברחובות שלא יראוהו הגוים ויש בדבר חילול ה' יעו"ש. והביא דבריו בית דוד סימן רצ"א, יד אהרן בהגהות בית יוסף. וכן כתב הברכי יוסף אות א' שגדולי המורים אשר לפני הרב כנסת הגדולה התירוהו ובזמנינו פשט התרו זולתי בתשעה באב שיש מחמירין מפני האיבול יעו"ש. והביא דבריו השערי תשובה".
כתב הכה"ח בסי' תקנ"ד בס"ק ג' "ובענין שתיית הטוטו"ן (מעלה עשן) בתשעה באב, כתב בשיירי כנסת הגדולה סימן תקנ"א בהגהות בית יוסף אות כ"א דמעשה בא לידו באחד ששתה טוטו"ן בתשעה באב ונדהו. וכן בסימן תקס"ז בהגהות בית יוסף אות ג' האריך בזה וכתב בתשעה באב לכולי עלמא אסור יעו"ש. וכן כתב בתשובת דרכי נועם סימן ט' ובית דוד סימן רצ"א וזרע אמת סימן ע"ג לאסור בתשעה באב יעו"ש. וכן כתב חיי אדם כלל קל"ה אות כ"ז. וכן כתב הברכי יוסף בסימן תקס"ז דבזמנינו פשט התרו (ר"ל בשאר תעניות) זולתי בתשעה באב שיש מחמירין מפני האיבול יעו"ש. מיהו השערי תשובה סימן תקנ"ט אות ד' כתב דיש להקל אחר חצות ובצנעה בתוך ביתו יעו"ש. וכן כתבנו לעיל סימן תקי"א אות ל"ה שיש מקילין אחר חצות יעו"ש. אמנם המחזיק ברכה לעיל סימן ר"י אות י"ג כתב שגדול אחד חלם עם רב מופלג והשביעו שיאמר לו מה שיאמרו בשמים על שתיית הטאבק"ו, והשיבו כי השותה ביום טוב משמתין אותו והשותה בתשעה באב מקללין אותו וכן לשותה תחת חופת חתנים יעו"ש. וכן כתב בספרו מורה באצבע אות רי"ב יעו"ש. והבאתי דבריו לעיל סימן ר"י אות ל"ה יעו"ש. וכן כתב הרוח חיים אות ה' דאין להתיר כי אם לאחר תפלת ערבית דהיינו אחר י"ב שעות יעו"ש. וכן כתב בספרו מועד לכל חי סימן יו"ד אות ף' יעו"ש. ועיין עוד בסידור שערי שמים להרב מור וקציעה דף ע"א ע"ב שכתב וז"ל ושתיית טוטו"ן אסר בכנסת הגדולה ונדה על זה, והדין עמו דלא גרע מתענוג וטיול ומסיח הדעת מהאבילות, וכן נהג אמה"ג ז"ל למחות ולענוש העובר במזיד, ומכל מקום לצורך קצת כשאינו מתכוין לתענוג רק לעזור בעשיית צרכים כידוע מטבעו ופעולתו הטובה בזה כהאי גוונא פשיטא לי דשרי, מיהו במקום שאין רואין כדי שלא ילמדו להקל, וכל שכן בלילה דקילא קצת בלאו הכי לענין מלאכה לדעתי, ועל זה סמכתי ועבידנא עובדא בדידי פעם אחת בלילה כשהוצרכתי לכך וכו', ולכן ביום ירא אנכי אותו לעשות מעשה להקל אפילו לצורך הנזכר אף על פי שיש להקל לאחרים בהאי גוונא, ולא יהא חמור מסיכה ורחיצה דשרו כשאינו מתכוין בהם להתענג עכ"ל. ונראה דאם נצרך לכך ביום משום עשיית צרכיו כנזכר יש להקל לשתותו דוקא בבית הכסא בצנעה מפני הרואין". וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ו סעי' ל"ז "יש אוסרים לעשן סיגריות בתשעה באב ויש מתירין לעשן אחר הצהריים בצינעא בביתו". ובקו"צ 341 "יש מי שאומר שמותר לעשן סיגריות בפרהסיא ביום התענית. אבל המנהג הוא שאם רגיל לעשן וקשה לו להמנע מכך ביום התענית, יעשה זאת בצנעא ולא בפרהסיא".