שאלה
האם מותר להריח בשמים או טבק בצום?
תשובה
להריח טבאק ובשמים בתעניות ציבור מעיקר הדין מותר אך טוב להחמיר
בתשעה באב אסור להריח בשמים או טבק, וביום הכיפורים מותר להריח טבק או בשמים.
מקורות
כתב השו"ע בסי' תקנ"ו סעי' א' "ליל ת"ב שחל באחד בשבת, כשרואה הנר אומר: בורא מאורי האש; ואין מברך על הבשמים".
וכתב המג"א בס"ק א' "אף על גב דמותר להריח ביום התענית דהא אפי' טעימה יש מתירין כמ"ש סי' תקס"ז דאינו אסור רק אכילה ושתיה מ"מ כיון דהבשמים באין במ"ש לתענוג להשיב נפש יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב וכ"כ בש"כ בי"ד סי' רס"ה דלא כמ"ש שם בש"ע ועמ"ש לענין יה"כ". וכתב הכה"ח בס"ק ד' "ומשמע דסבירא להו דדוקא במוצאי שבת אסור משום דמשיב נפש יתירה, אבל ביום תשעה באב מותר להריח, דלא כשלחן ערוך שם שכתב שאין מביאין הדס בתשעה באב להריח בשעת המילה וכמו שכתב הש"ך שם ס"ק י"ב יעו"ש. אמנם השלחן ערוך בסימן תקנ"ט סעיף ז' פסק כמו שם שאין מביאין הדס בתשעה באב וכו'. וכן פסק הלבוש ביורה דעה שם. וכן נראה מדברי הלבוש בסימן זה שכתב ואינו מברך על הבשמים באותה הלילה מפני שהוא עונג לו ודבר של תענוג אסור בתשעה באב עכ"ל, משמע דכל היום אסור להריח משום תענוג. וכן כתב הנהר שלום אות א' דמדברי ה"ר דוד אבודרהם והמרדכי והגהות מיימוניות ודרכי משה משמע כדברי השלחן ערוך יעו"ש. וכן כתב הרב מכשירי מילה פרק ו' אות יו"ד דכדברי מרן ז"ל נקטינן יעו"ש. והשל"ה דף ר' ע"א כתב דבכל תענית ראוי להחמיר מלהריח בשמים משום תענוג ופשיטא לו דביום הכפורים יש להחמיר שלא להריח יעו"ש. וכן כתב המועד לכל חי סימן יו"ד אות ע"ד דבספר אור חדש ובספר מעם לועז סדר תולדות אסרו בכל תענית צבור דאין להריח ריח טוב יעו"ש"
וכתב השערי תשובה שם "ע"ש בגן המלך שחולק על שכנה"ג שמתיר להריח בט"ב והוא כתב שאסור משום תענוג כו' וממ"ש המג"א בשם הלבוש משמע דוקא במ"ש אסור דהוי תענוג להשיב נפש יתירה אבל בשאר ימים לא ע"ש". וכתב הכה"ח בסי' תקנ"ד ס"ק ד' "ומיהו מותר לשאוף הטובא"ק דרך הנחיריים בתשעה באב וביום הכפורים, אך מי שנוהג איסור קאי באיסורו ואין להתיר לו כמו שכתבנו לעיל סימן ר"י אות ל"ז יעו"ש. והנותנים ריח טוב באבק בתשעה באב לא טוב עושים. מועד לכל חי סימן יו"ד אות ע"ד".
כתב השו"ע בסי' תקנ"ט סעי' ז' "ומברכים ברכת המילה בלא בשמים". וראה בב"י וכן כתב ביו"ד סי' רס"ה סעי' ד' וכתב הש"ך שם ס"ק י"ב "והיינו דריח תענוג הוא וה"ה הכא דאסור להריח במקום שנוהגין ליטול הדס ולהריח בשעת מילה כדלעיל סעיף א' זהו דעת המחבר אבל אינו מוכרח דנראה דהתם היינו טעמא משום שהנשמה יתרה הלכה במ"ש ונתקן ברכת הבשמים לתענוג להשיב נפשו אבל שיהא אסור בכל ט"ב להריח בבשמים זה לא שמענו" וכ"כ הגר"א, וכתב המשנ"ב בסי' תקנ"ט ס"ק כ"ז "קמ"ל דלא דבט"ב צריך למעט תענוג בכל מה דאפשר". וכ"כ מרן הרב במאמ"ר למעודים וימים פכ"ו סעי' נ"ג.
ולגבי להריח בשמים ביוה"כ כתב הכה"ח בסי' תרי"ב ס"ק ל"ג "ופשוט דמותר להריח וטוב לעשות כן למלאות מנין מאה ברכות. מגן אברהם ס"ק ד'. וכן כתב לעיל סימן מ"ו ס"ק ח' בשם הסדר היום יעו"ש, אליה רבה אות ב', אשל אברהם אות ד', ברכי יוסף אות ב' וכתב וכן אנו נוהגין, רבינו זלמן אות ז', חיי אדם כלל קמ"ה אות ל"ג, מטה אפרים אות ו', משנה ברורה שם. אמנם הכנסת הגדולה לעיל סימן מ"ו בהגהות הטור כתב דלהריח ריח טוב ביום שציותה התורה לענות אדם נפשו אינו מן הדין שהנשמה נהנית מן הריח יעו"ש. וכן הוא דעת השל"ה ושאר האחרונים להחמיר שלא להריח כמו שכתבנו לעיל סימן תקנ"ו אות ד'". וכתב מרן הרב במאמר מרדכי שם פמ"ו סעי' קי"ד "מותר להריח בשמים ביום הכיפורים וטוב לעשות כן כדי להשלים מאה ברכות". ובסעי' קט"ו כתב "מותר להריח טבק אך אין להריחו בתוך התפילה לעיני כל, שנראה הדבר כקלות ראש".
