שאלה
בית כנסת ששמו את הארון של ס"ת הפוך או לא לצד שפונה לכיון ירושלים או ארץ ישראל לאיזה צד להתפלל שמונה עשרה?
תשובה
בכל אופן יש להתפלל לכיון ירושלים או ארץ ישראל. אמנם אם נהגו הציבור להתפלל לכיון הארון הקודש יש לנהוג כמותם ובלבד שאינו הפוך מכיון ירושלים או ארץ ישראל.
מקורות
כתב השו"ע סי' צ"ד סעי' ב' "אם מתפלל לרוח משאר רוחות (כגון הרוצה להחכים שמדרים משנ"ב ס"ק ח' ובכה"ח ס"ק ו' דחה וכתב להחכים יצדד פניו אלא מיירי שהתחיל להתפלל כבר), יצדד פניו לצד א"י אם הוא בח"ל; ולירושלים, אם הוא בא"י; ולמקדש, אם הוא בירושלים". וכתב הרמ"א "ואנו שמחזירין פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של א"י, ונמצא פנינו לא"י (טור וסמ"ג). אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש, כי זהו דרך המינים, רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים). ומי שרוצה לקיים אמרם: הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, מכל מקום יצדד פניו למזרח"
וכתב המשנ"ב בס"ק ט' "ולפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח". וכ"כ הכה"ח בס"ק ח' וכ"כ מרן הרב במאמ"ר ימות החול פט"ו סעי' ל"ח. וכתב המשנ"ב בס"ק י"א "אך אם מזדמן לו שעומד ומתפלל בצד דרום ארץ הקודש לא יעשה כן שאז יהיה נראה כהופך עורף ולא פנים כלפי ארץ הקודש".
וכתב הכה"ח בס"ק ט' "בית הכנסת שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום של העולם וכולם מתפללים נגד הארון הקודש שהוא לצד דרום יכול להתפלל לצד מזרח אף שכל הקהל מתפללים נגד דרום ואין כאן משום יוהרא ולא משום איבה, יד אליהו סימן א', וגדול אחד שם חלק עליו וכתב דלאו שפיר עביד אם מתפלל עם הצבור ויהפוך לצד אחר רק יתפלל לצד שהצבור מתפללים יעו"ש, והביאו יד אהרן בהגהות בית יוסף, שלמי צבור שם, עמודי השלחן על קיצור השלחן ערוך סימן י"ח אות ט"ז, חסד לאלפים אות ד'"