שאלה
אדם שישן שנת צהרים והתעורר לאחר צאת הכוכבים מה דעתו של הרב לגבי ברכות התורה?
תשובה
א. אדם שישן ביום אפילו שנת קבע לכשיקום אינו צריך לברך ברכות התורה אלא יהרהר שם ומלכות בליבו (או יעשה עצתו של הרב כ"ף החיים" כמבואר בגוף התשובה).
ב. אדם שישן שנת קבע בצהרים והתעורר לאחר צאת הכוכבים תלוי בדעתו כשעלה לישון אם נתכוון לישן עד אחר צאה"כ אפילו לכמה דקות צריך לברך ואם לא היה בדעתו לישון כלל לאחר צאת הכוכבים ונמשך בשנתו לאונסו אין צריך לברך אלא א"כ ישן מעל חצי שעה בלילה שזה מוכיח שהוי שנת קבע בלילה.
וכפסק מרן זצ"ל במאמר מרדכי (שם פרק ו' סעיף ס"ט-ע') שמי שישן בלילה שנת קבע וקם לפני חצות וכו' יברך מיד בקומו ברכות התורה. ואם קם סמוך לחצות טוב שימתין עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה יחד עם ברכות השחר שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות.
מקורות
הנה בדין זה רבו הפרטים ונבאר קצתם בעזה"י: הרא"ש (פרק קמא דברכות סימן י"ג) כתב וז"ל: "וכן אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן ולכן מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך" וכן כתב הטור (סימן מ"ז) בשם אביו הרא"ש בתשובה ששינת קבע ביום נחשבת להפסק אולם ברגיל להתנמנם על אצילי ידיו חשיב שינת עראי ולא הוי הפסק וכן בשוכב על המיטה ולא נרדם ג"כ לא הוי הפסק דבעודו נעור דעתו על לימודו. אולם דעת ר"ת (בתוס' ברכות י"א: ד"ה "שכבר") דכשאדם עומד ממיטתו בלילה ללמוד שאין צריך לברך ברכת התורה מפני שהברכה שבירך אתמול בשחרית פוטרת אותו עד שחרית אחרת וכתבו על כך התוס' "ולא נהירא" (אומנם לא נתבאר אי דעתייהו כהרא"ש).
וכדברי ר"ת מבואר ג"כ במרדכי (סימן כ"ט) בשם הר"ם עיי"ש (בברכי יוסף סימן מ"ז ס"ק ו' כתב לתלות מחלוקתם במחלוקת הבבלי והירושלמי ויש לדקדק על זה ואכמ"ל).
בתרומת הדשן (חלק ב' סימן קכ"ג) הובא שנשאל אם נוהג כדעת הרא"ש או כר"ת והשיב וז"ל: "מור דודי הקדוש מהר"ר אהרן הגיד לנו בישיבה שהוא היה נוהג לברך כשהיה משכים קודם אור היום וכן אני נוהג אחריו" וכן כתב האגור שר"ת הוא יחידי בדבר זה וכל הפוסקים אומרים שיש לברך וכן נוהגים העולם.
מעדות זו נראה דמוסכם לכאורה ששינת לילה נחשבת להפסק כשנעשית בדרך של קבע כדעת הרא"ש ודלא כר"ת שאינו מתחשב בשינה או בכל הפסק אחר לענין ברכות התורה אלא משחרית לשחרית. ברם דעת הרא"ש שאף שנת צהרים אם נעשית בדרך של קבע חשיבא הפסק.
וכך כך כתב הבית יוסף (שם ד"ה "וכתב עוד") בשם האגור "שאביו הנהיג שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע וכן ראוי לעשות כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת הרי זה לא הפסיד כי הברכות אינן מעכבות". והקשה על כך הבית יוסף שהרי זה מוסכם לדעת כל הפוסקים ששינה הוי הפסק וא"כ היאך הנהיג אביו שלא לברך אחר שנת קבע ותירץ "דאפשר שטעמם משום דלר"ת אפילו שינת כל הלילה לא הוי הפסק וכו' ואע"פ שאין הלכה כמותו מפני שכל הפוסקים חולקים עליו היינו בשנת לילה אבל בשנת יום מיהו יש לחוש לדבריו וכן נוהגים העולם שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע".
בש"ע (סימן מ"ז סעיף י"א) פסק וז"ל: "שינת קבע ביום על מיטתו הוי הפסק ויש אומרים דלא הוי הפסק וכן נהגו". ובמגן אברהם (ס"ק י"א) הביא בשם "הלחם חמודות" שרבו מהר"י גינזבורג נהג לברך כשישן ביום (ועיין באשל אברהם שם הטעם לזה) ובמשנ"ב (ס"ק כ"ה) אחר שהביא שיטת הפוסקים הסוברים שצריך לברך אחר שינת קבע ביום כתב "נראה פשוט דהסומך על כל הפוסקים שהזכרנו ומברך לא הפסיד" אך מרן הרב זצ"ל "במאמר מרדכי" (הלכות לימות החול פרק ו' הלכה כ"ז בהערה) כתב על דברי המשנ"ב "ולא נהגו כן". וכן נראה מדברי גאון עוזינו הבן איש חי (פרשת וישב הלכה י"ב) שכתב: "ואם ישן ביום על מטתו שינת קבע איכא פלוגתא אי חשיבא הפסק וצריך לברך או לאו ומשום דסב"ל יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו" וכן כתב מרן הרב זצ"ל במאמר מרדכי (שם).
בספר כף החיים (סי' מ"ז ס"ק כ"ה) אחר שהביא דברי הבא"ח כתב עצה אחרת לזה שיכוון בבוקר בשעת ברכת התורה לפטור כל הלימוד של אותו היום והלילה שאחריו עד שישן ואפשר דמועיל גם לשינת קבע על מיטתו ביום ואין צריך לברך גם בלא שם ומלכות.
נפקא לן דהמנהג לדידן עכ"פ הוא כדעת מרן שבישן שינת קבע ביום אין מברך ברכות התורה אלא שיברך בלא שם ומלכות או שיכוון בתחילת היום על כל הלימוד של אותו היום והלילה עד שישן ממש אמנם לנידון שאלתנו אכתי אית לן לברורי אי אזלינן בתר יממא או בתר ליליא ומתלא תלי לכאורה בשני תנאים: א. מחשבתו על זמן השינה אם היא רק ליום או גם להמשיך עד אחר זמן צאת הכוכבים. ב. כמות וזמן השינה בפועל, שאם התעורר מיד לאחר צאת הכוכבים אף שישן מעט בלילה סוף סוף לא חשיב שינת קבע ממש (לכל הפחות להפוסקים דבעינן שיעור זמן של חצי שעה ויותר, עיין במאמר מרדכי (שם פרק א' הלכה י"ד) שכתב על זה: "וכתב מרן הרי"ח הטוב שכדאי לתפוס את שיטת הביניים וכתבו האחרונים שנהגו כחצי שעה") ולא יברך. אך אם המשיך לישן זמן גדול בלילה אף שמחשבתו היתה לישן רק ביום לכאורה חשיב שנתקבע בלילה וצריך לברך. כך נראה דמשמע מהשערי תשובה (סימן מ"ז ס"ק י"ב) שדן שם על הקם באשמורת הבוקר שמברך בתחילת לימודו על התורה ואחר כך רוצה לחזור לישון האם כשיקום בשנית צריך לברך פעם נוספת ביאר דהוי תליא א. בצורת השינה שלו אי הוי קבע או ארעי. ב. תלוי בדעתו אם התכוון לישון בשנית שנת קבע או שאנסתו השינה וז"ל: "ולדינא נראה דבדעתו תליא מילתא שאם היה בדעתו רק לפטור לימוד זה עד שעת השינה שנית פשיטא שצריך לחזור ולברך כשקם שנית משא"כ בסתמא אעפ"י שדעתו לחזור ולישון מ"מ כדי שלא להרבות בברכות דעתו לפטור כל היום לכן א"צ לחזור ולברך". ואף שלדידן אם קם באשמורת הבוקר וחוזר לישון שנת קבע אפילו כמה פעמים בלילה מברך בכל פעם מחדש עד שיברך בעלות השחר (עיין משנ"ב ס"ק כ"ט) מ"מ לעצם הדין וההגדרה דוק מיניה ואוקי באתרין שהישן בצהרים אם דעתו להמשיך בשנתו עד לאחר צאת הכוכבים לכשיקום יברך ברכות התורה ועיין עוד ב"פתח הדביר" אות ו' ו"בכף החיים" (סימן מ"ז ס"ק כ"ז). או שיכוון בברכת "אהבת עולם" בערבית כמבואר בסעיף ז'. אולם אם בדעתו מתחילה היתה לישון רק בצהרים ונמשך לאונסו בשנתו לאחר צאת הכוכבים בזה נראה שאין צריך לברך דהוי ליה כשנת עראי אלא א"כ ישן כמות זמן גדולה (כחצי שעה ויותר) אחר צאת הכוכבים שבזה אף שדעתו מתחילה היתה לישון רק ביום מ"מ זמן שנתו מוכיחה דהוי קבע וצריך לברך (ועיין עוד מעין זה בפסקי תשובות סימן מ"ז ס"ק י"ז).
למעשה
א. אדם שישן ביום אפילו שנת קבע לכשיקום אינו צריך לברך ברכות התורה אלא יהרהר שם ומלכות בליבו (או יעשה עצתו של הרב כ"ף החיים" כמבואר בגוף התשובה).
ב. אדם שישן שנת קבע בצהרים והתעורר לאחר צאת הכוכבים תלוי בדעתו כשעלה לישון אם נתכוון לישן עד אחר צאה"כ אפילו לכמה דקות צריך לברך ואם לא היה בדעתו לישון כלל לאחר צאת הכוכבים ונמשך בשנתו לאונסו אין צריך לברך אלא א"כ ישן מעל חצי שעה בלילה שזה מוכיח שהוי שנת קבע בלילה.
וכפסק מרן זצ"ל במאמר מרדכי (שם פרק ו' סעיף ס"ט-ע') שמי שישן בלילה שנת קבע וקם לפני חצות וכו' יברך מיד בקומו ברכות התורה. ואם קם סמוך לחצות טוב שימתין עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה יחד עם ברכות השחר שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות.