שאלה
מרן הרב מרדכי אליהו זצל כתב שלא ילך מי"ז תמוז עד ט' אב יחידי ולא בין חמה לצל בין שעה 4 ל 9
א. בין חמה לצל …הכוונה לא ללכת בקו שבין החמה לצל אך לדלג ולעבור מהחמה לצל אין בעיה?
ב. שהרב כתב בין שעה רביעית לתשיעית. הכוונה כולל שעה רביעית ותשיעית קרי 6 שעות וזה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים?
ג. והאם כל האיסור זה רק מחוץ לעיר ולא בתוך העיר?
ד. ואם יש להקפיד גם בתוך העיר מה הדין במקום מיושב ומאוכלס בבתים רק שברגע זה לא עוברים אנשים ברחוב אך נמצאים בבתים בצידי אותו רחוב אזי גם יש להקפיד?
ה. והאם זה נוגע לימינו
תשובה
כתב השו"ע סי' תקנ"א "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט)". והטעם הנ"ל הובא בב"י. וכתב המשנ"ב ס"ק ק"ב "וכן יזהרו בימים אלו שלא לילך בין חמה לצל". וכ"כ הכה"ח בס"ק רכ"ז. וראה לקמן
מגן אברהם סימן תקנא ס"ק מ"ה "באיכה רבתי איתא מסוף ד' עד ראש ט' ובנשא רבתי איתא מראש ד' עד סוף ט'" וכתב האליה רבה בס"ק מ"ד "והנה ברבה שם ז"ל, ר' אבא אמר מרשיהון דשית עד סופיהון דתשע, ר' לוי אמר מסופיהן דארבע עד רשיהון דתשע. רבי שמואל הוי מפקיד לספריא ומתניניא דיהווין מפטירין התינוקות בארבע שעין, פירוש דבין לר' אבא ובין לר' לוי הוא ד' שעות. וזה נ"ל כוונת רוקח דהיינו מסוף ארבע עד תחלת תשע ואתיא כר' לוי. ועוד נ"ל דס"ל להחמיר מספיקא כר' אבא וכר' לוי, ולכן ראוי ליזהר מסוף ארבע עד סוף ט', ודלא כמתנות כהונה פרשת נשא פי"ב [סי' ג] שהבין דברי שוחר טוב מתחלת ד'. מיהו אפשר לכוין גם דברי מתנות כהונה על דרכים שפרשתי עי"ש ודו"ק. וכל זה נמי דלא כלבוש, אף שכתב מג"א [ס"ק מה] בנשא רבתי איתא מראש ד' עד סוף ט' ע"כ, ליתא, דהגירסא מראש שית כמ"ש מתנות כהונה שם, וכן מוכח שם בכמה הוכחות. גם תמהני על הגהות מנהגים ומטה משה שכתבו מז' עד ט' שהוא דלא כמאן, ואולי יש טעות סופר בדבריהם" וכדבריו כתב המשנה ברורה ס"ק קב "היינו מסוף ד' עד סוף ט'". וכ"כ הכה"ח בס"ק רכ"ח.
וכתב הכה"ח בס"ק רכ"ח "ומה שאמרו ואינו מהלך לא בחמה וכו', היינו במקום שיש חמה וצל, אבל במקום שלא יש הוא מהלך בין בחמה בין בצל, ועל כן סתמו הפוסקים דבריהם".
ולכן כתב מרן הרב בקול צופייך 91 "אם מישהוא רוצה ללכת בשמש – ילך, בצל – ילך, אבל לא ללכת במקום שבו ושמש משמשים בערבוביא ששם נמצאים המזיקים. אמנם רק מי שהולך ברגל יכול להבחין בדבר זה, אבל מי שנוסע באוטובוס לא שייך אבחון זה, ואין לו לחוש". (ויש לציין שמה שכתוב במאמר מרדכי הלכות חגים פכ"ה סעי' י"ג שמתחילת שעה ד' עד שעה ט' אינו מדוייק אלא הכוונה מסוף שעה ד' עד סוף שעה ט' וכדברי הכה"ח והמשנ"ב.
למעשה
1. מותר כיון שכל האיסור הוא ללכת בקו האמצע שבו החמה והצל נמצאים בערבוביא וכשאי אפשר מותר.
2. הכוונה מסוף שעה רביעית עד סוף שעה תשיעית.
3. האיסור הוא בין בתוך העיר ובין מחוצה לה.
4. כן.
5. גם כיום יש ובזמן בין המצריים שתקיף כוחם אנו משתדלים לא ללכת במקום שבו הם מצויים מחשש היזק. רק יש להדגיש שבמקום שאין לו ברירה אחרת יכול ללכת שם.