שאלה
קדיש על ישראל שלפני "עלינו לשבח" תוקן עבור יתומים, מה הדין כשאין יתומים?
תשובה
למעשה אם יש יתומים אדם שאומרם לעילוי נשמת הם אומרים אותו, ואם אין אומר אותו החזן אפילו הוריו בחיים ובלבד שאינם מקפידים.
מקורות
כתב בשו"ת מהרי"ל סימן ס"ד "ומה שכתבת במקום שאין יתום אם יתבטל קדיש יתום, חלילה וחס, אלא לעולם [אחר] הדרשות והפסוקים חייבין להקדיש כמו שכתב המיימוני בהדיא אפילו קדיש דרבנן היו אומרים אלא שנתבטל דלא רגילי בהו אינשי, ומ"מ אינו חובה ותקנתא דרבנן כמו הני קדישי' דתפלה דבמה מדליקין וכל הני גופייהו לאו תקנתא דרבנן נינהו אלא מנהג. והא ודאי פשיטא שאין להם לירא לאותן שהוריהן בחיים מלומר קדיש או להתפלל במוצאי שבתות, דאדרבה שפיר קעבדו וקורת רוח למתים בהארכת ברכו במוצאי שבת כמו שכתב הא"ז מיהו אם אביו ואמו מקפידין ישמע להם כמו שכתוב בתשב"ץ"
וכתב הרמ"א סי' קל"ב סעי' ב' "ואומרים קדיש יתום אחר עלינו, ואפי' אין יתום בבית הכנסת יאמר אותו מי שאין לו אב ואם; ואפילו מי שיש לו אב ואם יכול לאומרו, אם אין אביו ואמו מקפידין (אגור ותשב"ץ ותשובת מהרי"ל סי' ס"ד)", וכתב המשנה ברורה ס"ק י"א "ר"ל דוקא כשהוא משער שלא יקפידו ע"ז. ומסתברא דכ"ז הוא לענין קדיש יתום מפני שקדיש זה מיוחד ליתומים אבל להתפלל לפני העמוד או לפרוס על שמע אין לו לחוש כלל שמא יקפידו ע"ז", (וכתב הכה"ח בס"ק טו"ב שלמבואר באר"י יש לאומרו קודם עלינו לשבח).
וכתב מרן הרב בשו"ת הרב הראשי (ח"א תשמ"ו תשמ"ז סי' קצ"ב) וז"ל "מנהגנו לומר קדיש לפני "עלינו לשבח", והוא הנקרא "קדיש יתום". אם אין יתום שיאמרו, אפילו הש"ץ יכול לאומרו ואפילו אם יש לו אב ואם", ובלבד שהורים לא מקפידים.
ולכן למעשה אם יש יתומים אדם שאומרם לעילוי נשמת הם אומרים אותו, ואם אין אומר אותו החזן אפילו הוריו בחיים ובלבד שאינם מקפידים.