עד מתי מותר להתפלל מוסף

שאלה

עד מתי אפשר להתפלל תפילת מוסף?

תשובה

למעשה על אדם להתפלל מוסף לפני שש ומחצה לא יתפלל יתפלל מוסף ולאחריה מנחה וטוב שיכוון שרוצה להתפלל מנחה לאחר זמן לא התפלל מוסף לאחר שעה שביעית מתפלל עד השקיעה אך נקרא פושע.

מקורות

כתב השולחן ערוך סימן רפו סעי' א' "זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף ז' שעות. ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואעפ"כ יצא י"ח מפני שזמנה כל היום. ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה, אין לה תשלומין". והביאו מרן הרב במאמ"ר שבת ח"א פכ"ו סעי' ל"ז.

אמנם צריך להיזהר שיתפלל לפני שש ומחצה כדי שלא יכנס לשאלה האם צריך להקדים תפילת מנחה לפני מוסף או לא אמנם בנידון דידן שהגיע הזמן של תפילת מנחה, וכדלקמן:

אומרת הגמ' בברכות (כ"ח ע"א): "ת"ר: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף – מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו אינה תדירה. ר' יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת. א"ר יוחנן: הלכה – מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף". ובשו"ע (או"ח סי' רפ"ו סעי' ה') פסק: "היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף – יתפלל מנחה ואח"כ מוסף, כי תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. אבל בציבור – יקדים להתפלל מוסף ואח"כ מנחה, כדי שלא יטעו". ולמעשה, כך נוהגים ביום הכיפורים שמאריכים בתפילת שחרית בסליחות, וכשמגיעים למוסף כבר עברה חצי שעה ויותר מחצות היום, ואעפ"כ מתפללים מוסף ואח"כ מנחה (ועיין כה"ח (סי' תר"כ ס"ק ח'-י') ובמשנ"ב (שם ס"ק ב').

בשו"ע (סי' רפ"ו סעי' ד') ישנה מחלוקת בין מרן להרמ"א בדין הגיע זמן מנחה קטנה – האם יקדימו מוסף למנחה (וע"ע כה"ח שם ס"ק ל"ח). וכתב המשנ"ב (סי' תר"כ ס"ק ב') שאם הגיע זמן מנחה קטנה – יש להתפלל מנחה לפני מוסף אפילו בציבור. אך לפי השו"ע – אין הבדל בין מנחה גדולה לקטנה (ע"ש בכה"ח). וכתב הטור (סי' רפ"ו) שאביו הרא"ש כאשר ראה שהש"צ התפלל שחרית לאט וסרב להזדרז, הוא התפלל מוסף יחיד כדי שלא יאחר להתפלל אחר שבע שעות. לכן צריך להשתדל מאוד להתפלל מוסף לפני ז' שעות בכל שבת ובפרט בימים הנוראים, ויקצרו בפיוטים וכן בעליות כדי להתפלל מוסף לפני שבע שעות, ואעפ"כ גם לאחר שבע שעות – צריך להתפלל תפילת מוסף.

ראה שו"ע (סי' רפ"ו סעי' ד') בשם: "ויש אומרים". וראה במג"א (שם ס"ק ג'), ז"ל: "אע"ג דפסק בסימן רל"ג דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף – צריך להקדים מנחה תחלה, דעכ"פ זמנה היא, וכמ"ש שם אם רוצה לאכול, וא"כ האידנא דסומכין על קריאה לבהכ"נ – א"צ להתפלל עתה מנחה". וע"ע בכה"ח (שם ס"ק ל"ד-ל"ה).

עי' כה"ח (סי' רפ"ו ס"ק ל"ו) כתב וז"ל "דוקא בצבור אבל במתפלל יחידי לעולם יקדים תפלת מנחה כסברא ראשונה, וכן מוכח מדברי מרן כסף משנה סוף פרק ג' מהלכות תפלה יעו"ש. מטה יהודה אות יו"ד. ולי נראה כיון דלפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות שנתן טעם בסוד תפלת מוסף קודם מנחה, יש לפסוק כסברא שנייה, ואפילו יחיד, אם אינו רוצה לאכול קודם מוסף. ואם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף, דמנחה יש לה תשלומין בערבית כמ"ש סימן ק"ח. מגן אברהם ס"ק ג', אליה רבה אות י"ב, תוספת שבת אות ו', חסד לאלפים אות ב'".

וכתב מרן הרב שם בסעי' ל"ט "אדם שלא התפלל מוסף עד שש שעות ומחצה, ויש לפניו שתי תפילות, אחת של מנחה ואחת של מוסף – יקדים תפילת מוסף לתפילת מנחה, משום שלדעת רבנו האר"י ז"ל יש להקדים תמיד את תפילת המוסף. ואם מדובר בציבור – גם בשו"ע יש דעה שיש להקדים את תפילת מוסף, וכן יש סברא נוספת לדעתו להקדים את מוסף, והיא, אם אינו מתכוון לאכול או להתפלל כעת מנחה".

ולכן למעשה על אדם להתפלל מוסף לפני שש ומחצה לא יתפלל יתפלל מוסף ולאחריה מנחה וטוב שיכוון שרוצה להתפלל מנחה לאחר זמן לא התפלל מוסף לאחר שעה שביעית מתפלל עד השקיעה אך נקרא פושע.