שאלה
מה המקור לעשיית חלאקה?
תשובה
כתוב בשיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג "צאינה וראינה בנות ציון, בנים המצוינים לי בתגלחת במילה ובציצית"
וכתב בשו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תר"ח "שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם מה תקנה יש לו וגם הקהל והחכמים החמירו שלא יעלה לשם שום יהודי. תשובה כבר נהגו בכל הגלילות לחשוב זה נדר גמור והטעם לפי שהיו רגילין להביא נדרים ונדבות ונותנים משקל השיער לצורך המקום להדליק עליו שעוה ושמן ולשאר צרכיו גם יש בנדבות חלק לעניים ולצורכי צבור ומכל זה העלו שהוא נדר גמור ואין ראוי להקל בו".
ובספר פרי עץ החיים שער ספירת העומר פ"ז כתב "בזמן הזה בענין ההולכים על הקבר רשב"י ור"א בנו במירון בל"ג בעומר, אני ראיתי למורי ז"ל זה שמונה שנים, שהלך עם אשתו ועם ביתו, והיה שם ג' ימים ההם. גם העיד לי הרי"ס ששנה אחד קודם שהכרתי אותו, שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם". ובשער הכוונות דרושי פסח דרוש י"ב. ויש להעיר שהרי לפי האר"י לא מסתפרים עד שבועות ואולי קטן שאני ראה מנחת אלעזר ח"ד סי' ס'
ומביא בספר "אילה שלוחה" שהמסורת בהגיע הילד לגיל ג' מספרים אותו ומוסיף רמז מהפסוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה לכם קודש", וכתב בעל הערוגות הבשם ולבושי מרדכי סי' צ"ט שאם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ואף שאין אנו יודעים הטעם נלך בעקבות רביתנו וכ"כ במהר"ם בריסק ח"ב סי' צ"ח וכ"כ בשו"ת אפרקסתא דעניא וסיים "ומי בא בסוד ה' לדעת כמה טיבותא לתינוק בקיום בו מצוות חינוך ביומא דמישלם זמניה".
בספר שולחן גבוה סי' תקל"א מ"ב כתב שמנהג ירושלים לגלח כשהגיע לגיל חמש ובכתר שם טוב גאגין ח"א עמ' תקצ"א כתב שמנהג ארץ ישראל לגלחו בגיל ארבע.