שאלה
האם קריאת זוהר לעיכובא ערב הברית מילה או לא?
תשובה
כעיקרון מאוד כדאי לקיימו והטעם הוא א. כדי לזכות ולראות את אליהו הנביא ב. כדי לשמור את הילד ובפרט בלילה זה שהשטן מתגרה בו כדי שלא יקיימו את הברית בזמנה, ולכן יש עניין להשאר ער כל הלילה וללמוד בדברים שעוסקים בברית מילה ועדיף ללמוד את הזוהר כיון שיש בו סודות עצומים.
מקורות
כתוב בזוה"ק (פרשת לך לך דף צ"ג ע"א): " א"ל ההוא גברא במה דעסקיתו בהאי ליליא אשלימו אמרי מאי הוא א"ל דתחמון למחר אנפוי דמריה דקיימא דהא דביתאי בעאת בעותא דא מנייכו וגזר קיימא דבר דאתייליד לי למחר ליהוי הלולא דיליה, א"ר אבא האי בעותא דמצוה איהו ולמחמי אפי שכינתא ניתיב, אוריכו כל ההוא יומא בההוא ליליא כנס ההוא גברא כל הנו רחמוהי, וכל ההוא ליליא אשתדלו באורייתא, ולא הוה מאן דנאים". (כלומר באותו הלילה אסף אביו של הרך הנולד את כל אוהביו ונשארו כל הלילה ללמוד והטעם שלומדים כדי שנזכה לראות למחר את אליהו הנביא)
וכתב החיד"א בשם הגדולים (ח"ב אות ז' ס"ק מג "זרע יצחק") "והרב מהר"ר צמח הנזכר היה חולה כשנתים בדמשק ערש וענו בכבל רגלו ואתרחיש ליה ניסא וה' רחם עליו שלח מלאכו וירפאהו וכמו רגע חזר לבריאתו ואיתנו והמעשה נורא. כי סיפר הרב ז"ל שנגלה אליו אליהו זכור לטוב ואמר לו שיקבל עליו ללמוד כל ליל ברית מילה לכל הילודים בעיר ויתרפא. וקיבל עליו ותיכף נתרפא. ומהיום ההוא כך היה מנהגו לילך ליל שלפני המילה במקום שיהיה ולעסוק בתורה כל הלילה. וזה שמעתי מת"ח ששמע מזקן אחד שהיה הוא בבית הרב בשעה שנתרפא".
מטה משה בעניני מילה פרק ד "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני. ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהנם. וסמך לדבר ואתה את בריתי תשמור (בראשית יז, ט), שבשעת הברית צריכין שמירה". וכן כתב בספר תוכחת חיים.
וכתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב (סימן קסט) "גם מנהג טוב שכל הלילה שלמחר נעשית המילה לומדין ת"ח בבית האבי הבן: וסועד אותם בסעודה של מצוה בלילה וביום אחר המילה".
וכתב מרן הרב בסידור קול אליהו עמ' 922 סעי' א' וז"ל "ברית יצחק: מנהג ישראל קדושים ללמוד בערב הברית סדר "ברית יצחק" (ובו קטעים מהזהר) כמסודר בספרים, ועושים סעודה, ויש שמביאים רק מזונות ופירות, ומדליקים נרות לכבוד אליהו הנביא".
וכתב במחזור ויטרי סימן תקו "מנהג אבותינו תורה היא ויאחז בה צדיק דרכו: אור שמיני בעל ברית עושה סעודה ומשתה לכבוד המצוה. ולאחר קיום המילה אבי הבן מגדיל בשמחה ומשתה ויום טוב".
ובדגול מרבבה (יו"ד סי' קעח ס"ג) הביא מקור לזה מהגמ' ב"ק (פ א) רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי ישוע הבן. ופי' ר"ת שנולד שם בן, ועל שם שנולד נושע ונמלט ממעי אמו, כדכתיב, והמליטה זכר, נקט לשון ישועה, והיו רגילים לעשות סעודה. והיינו בלילה שלפני המילה.
וכתב המגן אברהם (סימן תרמ ס"ק יג) שמביא את הנחלת שבעה שלדעתו סעודה זו היא סעודת מצווה אבל דעתו שאינה סעודת מצווה. ובספר יסוד יצחק (דף ז') כתב, שהמוהל יהיה ניעור באותו לילה, וירבה בתשבחות, וישכים בבוקר וכו'. ע"ש.