שאלה
האם ההיתר של מוהל סנדק ואבי הבן להסתפר בספירת העומר היא רק לכבוד הברית אבל אחרי הברית אסור?
תשובה
לספרדים אין להסתפר כלל ולאשכנזים מותר אפי' יום קודם אם אי אפשר אבל כל ההיתר הוא לצורך המילה אבל לאחר שנגמר חזר דינם להיות כשאר אדם ולכן אין להסתפר לאחר המילה.
מקורות
כתב הרמ"א סי' תצ"ג סעי' ב' "ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות מנהגים)". וכתב במשנ"ב ס"ק י"ב "היינו הסנדק והמוהל ואבי הבן אף שאינו מוהלו בעצמו (ומ"ש הרמ"א או מל בנו היינו שיש לו בן שצריך למול אותו) אבל לא המוציא והמביא [אחרונים]" ובס"ק י"ג כתב "היינו אפילו ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבהכ"נ. ואם חל המילה בשבת מותרים להסתפר בע"ש אפילו קודם חצות [פמ"ג]".
אבל הכה"ח סי' תצ"ג ס"ק י"ג כתב "וכתב עוד שם הנהר שלום דגם לחתן לא התרתי לגלח קודם שבועות בכמה ימים. וכן כתב המורה באצבע שם. וכן כתב באגרות הרמ"ז סוף סימן ב' שלפי מנהג האר"י ז"ל אפילו אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר, שערי תשובה אות ח'. וכתב עוד שם הנהר שלום דנסתפקתי אם חל יום מ"ט בשבת אם מותר לגלח במ"ח ולא אפשיטא לי ולולי שהכרחוני כמעט לא הייתי מגלח. והביא דבריו המורה באצבע שם וכתב וכן עיקר לגלח בערב שבת שלא יכנס לחג כשהוא מנוול יעו"ש". ובס"ק ל"ז "ואם חל מילה ביום ראשון עיין בתשובה מאהבה [חלק ב' סימן רע"א] שהורה להקל לספר בערב שבת יעו"ש, אבל בתשובת אגורה באהליך דף ו' כתב דאסור להסתפר בערב שבת יעו"ש. ונראה דגם בזה אם אפשר לגלח ביום ראשון קודם המילה לא יגלח בערב שבת ואם לא אפשר אז להקל כדעת המתירין. וכל זה לנוהגין על פי דברי מר"ן ומור"ם ז"ל לגלח בל"ג או בל"ד, אבל הנוהגין על פי דברי האר"י ז"ל שלא לגלח מפסח ועד עצרת אף אבי הבן לא יגלח לכבוד המילה בימי הספירה כמו שכתבנו לעיל אות י"ג יעו"ש". וע"כ לספרדים אין להסתפר כלל ולאשכנזים מותר אפי' יום קודם אם אי אפשר אבל כל ההיתר הוא לצורך המילה אבל לאחר שנגמר חזר דינם להיות כשאר אדם ולכן אין להסתפר לאחר המילה.