שאלה
ידידי הינו היום משפחה חוזרת בתשובה ב"ה, כששאר המשפחה מסורתיים. המסורתיים רוצים לעשות קידוש בשבת בבוקר וסעודה על 'מזונות'. ללא המוציא. הוא שואל כמה להתעקש לאכול המוציא, או שמא יש צד לצאת במזונות?
תשובה
עדיף לאכול פת, אמנם אם אין לו יוצא ידי חובה במיני מזונות אם אוכל כשיעור קביעות סעודה 230 גרם, ומברך עליהם המוציא וברכת המזון, אמנם אין יוצא ידי חובה בקביעות על תבשיל שעשוי מחמשת המיני דגן.
מקורות
כתב השו"ע סימן רעד סעי' ד' "סעודה זו (ליל שבת) ושל שחרית אי אפשר לעשותה בלא פת". וכתב הכה"ח בס"ק כ"ד לגבי אם יוצא במזונות ", עיין עיקרי הד"ט סימן י"ג אות ב' שכתב דבשות"א דינוקא סימן ס"ח הוכיח דיוצא ידי חובתו וכו' אף בסעודה ראשונה ושניה וכו' ואף אם יאכל ממנו פחות מאכילת פרס ויברך עליו בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש, אבל הרב יוסף אומץ סימן מ"ח כתב דאין אדם יוצא ידי חובת סעודה ראשונה ושניה אם לא קבע סעודתו עליו ויברך עליו בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש יעו"ש" וראה ביוסף אומץ שם שעדיף לאכול כזית פת . ובכה"ח (סי' רצ"א ס"ק כ"ב) הביא את מחלוקת האם חיוב אכילת פת הוא מהתורה או מדרבנן וראה בה"ל סי' ר"נ ד"ה ישכים, ועיין בבה"ל סי' רס"ג ד"ה ועיין שם שהעלה דדעת רוב הפוסקים שהוא מדרבנן. וראה (וראה בכה"ח סי' קס"ח ס"ק מ"ח דדעת רוב הפוסקים ששבת לא קובעת לפת הבאה בכיסנין) ופסק מרן הרב במאמ"ר שבת ח"א פי"ט סעי' ט' כ"א שיוצא באכילת מזונות דווקא אם אוכל כשיעור קביעות סעודה.
למעשה עדיף לאכול פת אמנם אם אין לו יוצא ידי חובה במיני מזונות אם אוכל כשיעור קביעות סעודה 230 גרם ומברך עליהם המוציא וברכת המזון אמנם אין יוצא ידי חובה בקביעות על תבשיל שעשוי מחמשת המיני דגן.