האם ספרדי או אשכנזי יוצאים בקריאת פשרת זכור בספר תורה שנכתב שלא כמנהגו

שאלה

האם ספרדי/אשכנזי יוצא ידי חובה בקריאת פרשת זכור בספר תורה של אשכנזים/ספרדים? וכן אם יוצא בקריאה לפי טעמי האשכנזים/ספרדים?

תשובה

לכתחילה לספרדים צריך לשמוע קריאה הן מספר תורה ספרדי והן בקריאה עם טעמי במקרא של ספרדים.

וכן לאשכנזים יש לשמוע מספר תורה אשכנזי ובעל קורא אשכנזי.

מקורות

הבית מנוחה (תמונת האותיות והפסד צורת האותיות סעי' ע"ו) כתב וז"ל: "אף על פי דיש שינויים בתמונת האותיות בין ספרדים לאשכנזים ס"ת מכתב אשכנזים כשר לכתחילה לספרדים, וכן ס"ת מכתב ספרדים לאשכנזים דאין שינויים אלו דתמונת האותיות להס"ת של זה פוסל לזה כיון שאין ע"י שינויים אלו הפסד צורת האותיות. וכן ראינו לכתבי ארעא דישראל כת הקודמים פעמים הספרדים היו עולים לקרות בתורה בס"ת של האשכנזים ולא חשו כלל לשינויי האותיות, וכן כמה רבנים אשכנזים עולים תמיד לקרוא בס"ת שלנו שהוא כתב ספרדי, שו"ת שדה הארץ ח"ג ביו"ד סי' ח"י. אבל מדברי מהר"מ ן' חביב והרב מהר"י מולכו בתשובותיהם כ"י הביא דבריהם הרב חיד"א בברכ"י סי' ל"ו אות ב' יש ללמוד למוד מפורש דס"ת מכתב אשכנזים פסול לספרדים וכן מכתב ספרדים לאשכנזים מפני השינויים שביניהם בצורת האותיות, שכתבו דתפילין מכתב אשכנזי דיש שינוי בצורת האותיות באשורית בין בני אשכנז לבני ספרד התפילין מכתב אשכנז פסולים לספרדים ע"כ, והבאתי דבריהם אלו בחלק בית עובד סדר תפילה לימי חול בדיני התפילין והרצועות אות כ"ו דמ"ז ע"א וא"כ לדעת הרבנים הנז' דפסולי התפילין של זה לזה מה"ט דשינוי צורת האותיות ה"ה לס"ת דשל זה פסול לזה, אבל העיקר לדינא כהרב שדה הארץ דכשר של זה לזה דאין לפסול הס"ת מפני שינוי תבנית האותיות כיון דלא משתנה האות לאות אחר וגם האות ניכר. וכן מפורש יוצא מדברי הגאון מהרי"ח לנדא ז"ל בספר נודע ביהודה ח"א ביו"ד סי' פ' שכתב שכל אלו התמונות המבוארים בב"י לא לעיכוב נאמרו אלא למצוה מן המובחר ומה שאינו מבואר בתלמוד אינו מעכב, ופוק חזי כתב ספרדי הנקרא וועל"ש יש בהם כמה שינויים נגד המבואר בב"י ע"כ. וכ"כ עוד בנודע ביהודה מהדורא תניינא חי"ד סוס"י קע"א. וכן מעשים בכל יום דבן אשכנזי הנמצא בביה"כ של ספרדים מעלין אותו לס"ת ועולה שם ומברך וקורא וכן ספרדי הנמצא בביה"כ של אשכנזים, וא"כ ה"ה לתפילין מכתב אשכנזי כשרים לספרד ודלא כהרבנים מהר"מ ן' חביב ומהר"י מולכו ז"ל דפסלי של זה לזה, ושם בבית עובד כתבתי ע"ד הרבנים הנז' דאם אין נמצא לו לספרדי תפילין מכתב ספרדי ויש לו מכתב אשכנזי דיניחם בלא ברכה. והן עתה אנוכי הרואה דהא נמי ליתא אלא יניחם בברכה כי כשרים הם לו. וכן עיקר בין לתפילין בין לס"ת", עכ"ל. וראה בשו"ת מאמר מרדכי ח"ג או"ח סי' ד' מה שדן בזה

וכתב במאמר מרדכי הלכות שבת ח"ב פל"ה סעי' נ"ט ס' וז"ל "טוב שכל אחד ואחד ישתדל לשמוע קריאת פרשת "זכור" בספר תורה ובניגון לפי מנהג עדתו. ובדיעבד יוצאים ידי חובה בכל ספרי תורה ובכל סוגי הקריאות יש נוהגים לקרוא פרשת "זכור" כמה פעמים ובכל פעם על פי מסורת של עדה אחרת. וטעם הדבר הוא, שבפרשת זכור חיוב הקריאה הוא מדאורייתא אליבא דכו"ע".