שאלה
נשאלתי לגבי הרחקות כגון הושטה מיד ליד בציבור האם יש לחוש בו משום כבוד הבריות כגון: בושה של האשה שיכירו בנדותה?
תשובה
אסור לגעת באשה בזמן נידתה שנאמר אל אשה בנדת טומאתה לא תקרב ולכן אסורו רבתינו להעביר חפץ מיד ליד שמא יגע בה, ואף במקום בושה אסורו וימתינו להזדמנות אחרת, אך כאשר הבעל שכח ומסר לאשתו יכולה לקבל הימנו במורת רוח משום כבוד הבריות ותזהר שלא יגע בה ויניח את החפץ בידה.
מקורות
כתוב בגמ' שבת דף יג ע"ב "בימי לבוניך מהו אצלך? – אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב" וכתבו התוס' שם בד"ה בימי "ורש"י היה נוהג איסור להושיט מפתח מידו לידה בימי נדותה". וראה בב"י בביאור הגר"א יו"ד סי' קצ"ה ס"ק ו'.
וכתב השו"ע יו"ד סימן קצה סעי' ב' "לא יגע בה אפילו באצבע קטנה, ולא יושיט מידו לידה שום דבר ולא יקבלנו מידה, שמא יגע בבשרה" וכתב הש"ך בס"ק ג' שה"ה לדבר ארוך מאוד שאסור וכ"כ הסדרי טהרה ס"ק ג' .וחוות דעת חידושים ס"ק א'. וכתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ה סעי' י"ט שכאשר אין אדם אחר יכול הבעל לעזור לאשה להרים עגלת תינוק (דווקא). וראה בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' נ"ח.
וכתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ה סעי' י"ז שגם אם יש חשש בושה אסור אלא יחכו להזדמנות אחרת וראה עוד בדרכי טהרה באיזה אופנים יש להקל בהעברת תינוק וכדו'.
ואם שכח ונתן לאשתו מותר לה לקבלו משום כבוד הבריות אך תקבלו במורת רוח ותחכה שיניח לה בידה וה"ה אם האשה שכחה.
העולה למעשה אסור לגעת באשה בזמן נידתה שנאמר אל אשה בנדת טומאתה לא תקרב ולכן אסורו רבתינו להעביר חפץ מיד ליד שמא יגע בה, ואף במקום בושה אסורו וימתינו להזדמנות אחרת, אך כאשר הבעל שכח ומסר לאשתו יכולה לקבל הימנו במורת רוח משום כבוד הבריות ותזהר שלא יגע בה ויניח את החפץ בידה.