שאלה
כתבו בס"ת אותיות במילה קצת רחוקות וכך נוצר מצב שנראה כמילה מחוברת? מה הדין?
תשובה
כאשר אין רווח כמלוא אות יש לתקנו, ואם הוציאו את הס"ת כדי לקרות בו אם נקרא לתינוק כשני אותיות כשר בדיעבד ולכן לא מוצאים עוד ספר. אבל אם תינוק קראו כמילה אחת או כשני מילים אפילו בדיעבד פסול ויש להוציא ספר תורה אחר במקומו.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סימן רע"ד סעי' ד' "צריך שכל אות תהא מוקפת גויל מארבע רוחותיה, שלא תדבק אות בחבירתה, אלא יהא ביניהם כחוט השערה. ולא יהיו מופרדות הרבה זו מזו, כדי שלא תהא תיבה אחת נראית כשתים. ויהיה בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה, ולא יקרבם ביותר שלא יהיה שתי תיבות נראות כאחת. ואם שינה, שהרחיק בין האותיות עד שהתיבה נראית כשתים, או שקירב שתי תיבות עד שנראות כאחת, פסול", והביאו הרמ"א באו"ח סי' ל"ב סעי' ל"ב, וכתב המשנ"ב ס"ק קמ"ג "כמלוא אות – קטנה שהוא יו"ד ובדיעבד אין לפסול אא"כ נראית כתיבה אחת לתינוק דלא חכם ולא טיפש". וכן כתב הקול יעקב בסי' רע"ד ס"ק ט' דבדיעבד אם לא נראה לתינוק כאות אחת או כשנים נפרדות לא נפסל.
וכתב המשנ"ב בס"ק קמ"ה "כמלא חוט השערה – היינו רק לכתחלה אבל בדיעבד אין לפסול אא"כ נראית התיבה חלוקה לשתים וכמו שנתבאר כ"ז ביו"ד בסי' רע"ד לענין ס"ת".
וכתב הפת"ש בס"ק ג' שאם האות האחרונה היא סופית שאז ניכר שהוא שני אותיות צ"ע אם לפסול. וכתב הקול יעקב באות ט' (ב) שכאשר אי אפשר לגרור יש לסמוך על המקלים כיון שניכר שזה שני אותיות.
וא"כ כאשר אין רווח כמלוא אות יש לתקנו,
ואם הוציאו את הס"ת כדי לקרות בו אם נקרא לתינוק כשני אותיות כשר בדיעבד ולכן לא מוצאים עוד ספר אבל אם תינוק דלא חכים ולא טיפש יקראו כמילה אחת אפי' בדיעבד פסול ויש להוציא ספר תורה אחר במקומו.