שאלה
האם גומי נייר בד סינתטי מקבל טומאה?
תשובה
גומי העשוי מעץ שרף מקבל טומאה וה"ה לגומי שעשוי מנפט או לבגד שעושי מפלסטיק אבל כלי העשוי מפלסטיק או נייר או גומי סינתטי אינו מקבל טומאה אבל מגומי העשוי משרף מקבל טומאה
מקורות
בגומי ישנם שני סוגים אחד טבעי גומי טבעי מיוצר משרף של עצים טרופיים שונים ומספר צמחים נוספים.
משום שרף שנינו בכלים (פ"ג מ"ז): "קומקום שניקב ועשאו בזפת ר' יוסי מטהר שאינו יכול לקבל את החמין כצונן וכן היה אומר בכלי זפת כלי נחשת שזפתן טהורין ואם ליין טמאין וכן היה אומר בכלי זפת וכלי נחשת שזיפתן טהורין". (זפת הינו מופק מזיקוק פחם או משרף עצים) והקשה התפאר"י ביכין ס"ק נ"ג למב דווקא כשאינו יכול לקבל חמין אינו מטמא שהרי אם הזפת המדובר במשנה הינו מנפט הוי בכלל כלי אדמה ואם הוא משרף כל מה שהחמירו זה בנייר (ונוטה לאסור) אבל לא בשרף דלא מקבל טומאה. אמנם הרמב"ם בהל' כלים פי"ט הט"ו פסק את המשנה וראה בקרית ספר שהטעם כיון שאינו מקבל חמין וכן מוכח בפירוש המשניות לרמב"ם. וא"כ צ"ע על הא דמדייק ה"חזון איש" (מקוואות ליקוטים סי' ז אות ז) שמהא דהרמב"ם בפ"א דכלים לא ציין זפת מוכח ששרף העצים אינו מקבל טומאה וה"ה לגומי שנעשה משרף עצים וכן מסיק בספר "טהרת מים" (סי' נב) ולמתבאר דוקא בנעשה לקבל חמין ועתה אינו יכול לא חשיב כלי.
נייר היה נעשה מצמח פפירוס וברבות הזמן נתפשט העשוי משבבי עץ ומסיבי עץ או פסולת כותנה ובדים. (וה"ה לגומי משום בגד).
כתב הרמב"ם הלכות כלים פרק א הי"א "כל שהוא ארוג בין מצמר ופשתים בין מקנבוס או ממשי או משאר דברים הגדלים ביבשה הוא הנקרא בגד לעניין טומאה והלבדים כבגדים לכל דבר (כלומר בד עשוי מסיבים דחוסים שאינם ארוגים)". וכתב ה"נודע ביהודה" (תנינא יו"ד סי' קה) "הרי כללא כייל מכל הגדל ביבשה וכל הלבדים כבגד ומקבל טומאה". ומעתה איפשט ספיקו דרום מעלתו ונייר בין מעשבים וק"ו מבלויי סחבות מקבל טומאה", ובשו"ת שיבת ציון סי' ל"ט כתב שמה שכתב הרמב"ם בפ"ב ה"א מהל' כלים שנייר אינו מקבל טומאה מדוייק בלשונו שמיירי בסוג נייר שאינו מקבל טומאה ובזמנו היו עושים נייר מצמח הנ"ל בשלמותו ולכן אינו עשוי מעשה לבדים ולכן אינו מקבל טומאה משא"כ בנייר בימינו ולכן נייר כיום מקבל טומאה. ה"חתם סופר" (ח"ו סי' פא) הביא שחכמת אדם כלל קי"ג אות ח' כתב שנייר לא מקבל טומאה וביאר "וטעמא נ"ל דהוה כמו גללים אעפ"י שבאו מאוכלי' שהי' מטמאי' מ"מ עתה שנמאסו ונמסו שוב פרחה טומאה מינייהו" וע"כ כתב שה"ה בנייר וראה שם שלא מיקל לגמרי וכן כתב ה"סדרי טהרה" (שם ס"ק י"ט) שפנים חדשות באו לכאן ואף בעשוי מעצים ועשבים. והביא הפת"ש (יו"ד סימן ק"צ ס"ק י"ח) את הס"ט וחכ"א וכתב "ואילו ראו דברי הנו"ב ודברי בנו הגאון נר"ו בתשובה הנ"ל לא כתבו כן".
וכתב החזו"א שגומי מקבל טומאה דאתרבי משום בגד וכמו בדים ודחה דדוקא צמר גפן וגמלים נתרבה שנארגים (וראה בנו"ב לעיל) ועוד אין בו שלושה על שלושה ודוקא בלא אחשביה (וכתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ב בשאלה י' לגבי בגד שכאן הרי אחשביה ראה רמב"ם כלים פכ"ב הכ"א ועיי"ש שגם לגבי כתמים מטמא) ועוד אינו ראוי לקיפול ראה תוס' שבת ס"ג ע"ב ד"ה מניין (ויש לדחות דתלוי בעביו ולא גרעי מבגד עבה מאוד ודחוס).
האג"מ יו"ד ח"ג סי' נ"ג פוסק כנו"ב אבל כתב לחלק בין נייר עבה לדק שדק כיון שא"א לכבסו ולהשתמש בו שוב חשוב ככלי גרוע וכתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ב סעי' כ' בשא' ט' שם שנייר כיון שנעשה ע"י עיבוד לכלי מקבל טומאה וכן מוכח מתשובת השיבת ציון. וממילא מוכח גם שלא אומרים פנים חדשות באו לכאן.
ה"אגרות משה" (יו"ד ג סי' נג) שכיוון שניילון (והוא הדין בפלסטיק), מיוצר מנפט, הוי בכלל כלי אדמה וכן כתב החזו"א בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' ל"ו מצדד שפלסטיק נחשב כגומי ואסור ודעת הגרש"ז אוירבך שנחשב כדבר הגדל ביבשה וממילא נאסר כבגד שו"ת אור לציון חלק א או"ח סימן ג' הביא רע"ב (שבת פ"ב מ"ב), שפירש שהנפט הוא מין זפת לבן וזפת מקבל טומאה ראה ברמב"ם לעיל . וע"כ נסתפק שמא חשיב כגדל ביבשה ונאסר וזה כצד הראשון תפאר"י. וא"כ אסור לעשות גם פקק מפלסטיק וע"כ כתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"ב סעי' כ"א שבד סינתטי מקבל טומאה ובשאלה י' כתב שפלסטיק אינו מקבל טומאה ויש להבין מה החילוק ששניהם עשויים מנפט . ונראה החילוק שמה שנתרבה כלים הגדילים ביבשה היינו דווקא בבגד ראה ברמב"ם הי"א אבל מדין כלי אינו נאסר וע"כ מותר בגומי
וע"כ גומי העשוי מעץ שרף מקבל טומאה וה"ה לגומי שעשוי מנפט או לבגד שעושי מפלסטיק אבל כלי העשוי מפלסטיק או נייר או גומי סינתטי אינו מקבל טומאה אבל מגומי העשוי משרף מקבל טומאה.