שאלה
מה המקור לכך שנוהגים להתפלל על אתרוג בט"ו בשבט?
תשובה
כתב בספר יפה ללב (ח"ב או"ח תרס"ד ס"ק ט"ו): "כי האתרוג אחר עשיות מצוותיו עושים אותו מרקחת בסוכר אחר החג, כדי להעלותו על השולחן בליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות." וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת ראה סעי' י"א): "אבל קהל עדתינו אינו מצוי אצלם לאוכלו קודם סוכות, ורק אוכלים אותו בט"ו בשבט שמביאים למכור, וגם אותם הקונים אתרוג לנענוע מצניעין אותו עד ט"ו בשבט ואוכלים אותו". וכתב בספר ליקוטי מהרי"ח (הלכות ט"ו בשבט), שעניין הוא לברך דווקא על אתרוג שניענע בו בסוכות, וכתב הכה"ח (סי' תרס"ד ס"ק ס'): "והאתרוג עושין אותו מרקחת בסוק"ר אחר החג להעלותו על השלחן בליל ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות בכלל הפירות שיברכו עליו מאנשי הבית איש או אשה ומה גם אם היא הרה ללדת, וגם ליתן ממנו למקשה לילד שאומרים שהיא סגולה שתלד בריוח ולא בצער ויצא הולד בר קיימא לחיים טובים ולשלום כשאוכלת ממנו באותה שעה".