שאלה
מה הדין אדם שהתבלבל ובמקום זכר למחצית השקל אמר זה למחצית השקל?
תשובה
כיון שאין פיו ולבו שוין, ובלבו לא היה כלל להקדישו, ואדעתא דמנהגא הוא נותן, וכולי עלמא ידעי שאין נותנים לשם כופר אלא לצדקה בעלמא, לא הוקדש הכסף ולא נאסר ואין בו מעילה.
מקורות
כתב במאמר מרדכי (הלכות חגים פס"ג סעי' ו') "לומר "זכר" – אם אמר "זה מחצית השקל" ולא אמר "זכר למחצית השקל" האם זה יהיה הקדש? לא, כיון שלא כיוון לבית-המקדש. אעפ"כ כתב ברמ"א (יו"ד סי' רנ"ח סעי' א'), שלא יאמר אדם "סלע זה להקדש" כי יש במשמעות דבריו הקדש לבית-המקדש, אלא יאמר "שקל זה לצדקה" שכוונתו ברורה. ועדיף יותר שיתן בלי לומר כלל או שיאמר "זכר למחצית השקל", (והמעיין ברמ"א יראה שבדיעבד אפילו אמר זה למחצית השקל לא נקדש וכמו שכתב בשו"ת אור לציון (ח"ד פנ"ב שאלה ד'): "לכתחילה יש להזהר לומר זכר למחצית השקל, ומכל מקום מי שטעה ולא אמר זכר, יש להקל שלא הוקדש הכסף. והרוצה להחמיר, יחלל את המטבע ההוא על מטבע שווה פרוטה ויזרוק אותו במקום האבד". ובהערה ביאר מדוע לא נאסר הכסף: "שכיון שאין פיו ולבו שוין, ובלבו לא היה כלל להקדישו, ואדעתא דמנהגא הוא נותן, וכולי עלמא ידעי שאין נותנים לשם כופר אלא לצדקה בעלמא, לא הוקדש הכסף ולא נאסר ואין בו מעילה".