אבל תספורת בתוך שלושים לצורכי עבודה

שאלה

אדם שמתוקף עבודתו חייב לגלח את הזקן והוא בתוך השלושים של אביו. מה יעשה?

תשובה

בתוך השלושים לא יתגלח ולא יסתפר מיד לאחר השלושים יגערו בו חבריו ואז יכול להתגלח ולהסתפר.

מקורות

כתב השולחן ערוך יו"ד סימן שצ סעי' א' "אבל אסור לגלח שערו, אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו, ואפילו של בית הסתרים, כל ל' יום. ושער השפה ומהצדדים, כל שמעכב את האכילה, תוך ז' אסור; אחר שבעה, מותר" ובסעי' ד' "על כל המתים מגלח לאחר שלשים; על אביו ועל אמו, עד שיגערו בו חביריו. הגה: ואין הרגל מהני אם פגע קודם שיגערו בו חביריו (טור). ועיין בן איש חיסימן תקמ"ח. ושיעור גערה יש בו פלוגתא, ונוהגים בג' חדשים (כדעת מהרא"י בפסקיו ואגודה ומהרי"ל והר"ן). ובמקומות אלו נוהגין שאין מסתפרין על אב ואם כל י"ב חדש (מהרי"ל מנהג קצת מקומות), אם לא לצורך, כגון שהכביד עליו שערו, או שהולך בין עובדי כוכבים ומתנוול ביניהם בשערותיו, דמותר לספר (כן השיב הא"ז)" וראה בחת"ס סי' שמ"ז שכתב שכיום שיעור גערה בזקן קטן יותר כיון שרגילים להתגלח ולמעשה כתב מרן הרב בקצו"ש סי' רי"א הערה ז' ששיעור גערה כיום זה שלושים יום ומשמע בקצו"ש שם סעי' י"ב כרמ"א שכל ההיתר בין בהגויים זה רק לאחר שלושים יום ולא בתוך השלושים יום ולכן למעשה עד שלושים לא יסתפר ולאחר מכן מותר אם יגערו בו.