תפילת "עננו"
א. מקום אמירת "עננו" – בתענית ציבור ובתענית יחיד אומר היחיד תפילת "עננו" בברכת "שומע תפילה" קודם שאומר "כי אתה שומע" וכו' שבסיום הברכה. ולא יסיים בחתימה מיוחדת אלא יחתום בברכת "שומע תפילה"[1].
ב. זמן אמירתו – יחיד אומר "עננו" בכל התעניות בתפילת שחרית ומנחה בלבד, אך לא בתפילת ערבית שבליל התענית. אך בליל תשעה באב אומר "עננו" גם בתפילה ערבית[2].
ג. כשאינו מתענה – יחיד שאינו מתענה בתענית הציבור מסיבה כלשהיא (כגון חולה וכדו') – לא יאמר "עננו" אפילו אם מתפלל עם ציבור שמתענים, ואפילו בתענית מד' תעניות[3].
ד. שכח לאומרו – אם הוא מתענה ושכח לומר "עננו", אם אמר תיבות "ברוך אתה" אך עוד לא אמר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "שמע קולנו" – מפסיק ואומר "עננו" וכו' וחוזר ואומר "כי אתה שומע" וכו', אבל אם הזכיר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "שמע קולנו" – יסיים שומע תפילה ולא יאמר שם "עננו", ויכול לאומרו אחרי "יהיו לרצון" וכו' הראשון[4].
ה. בתענית יחיד – אם מתענה תענית יחיד אך לא קיבלה בפיו בתפילת המנחה של היום הקודם – אינו אומר "עננו". אך אם מתענה בתענית שלא היה יכול לקבל אותה עליו מאתמול, כגון: תענית חלום, והמתענה בגלל שנפלו תפיליו וכדו' – אומר "עננו"[5].
ו. כשטעה ואכל או שתה – אם טעה ואכל או שתה בתענית ציבור – חייב להמשיך להתענות, ויאמר "עננו"[6].
ז. כשציבור קיבלו תענית על עצמם – אם הציבור קיבלו עליהם תענית, כגון: שלא ירדו גשמים או על צרה כלשהיא או שובבי"ם או על מיתת צדיקים או שגזרו תענית כדי שיחזרו בתשובה וכדו' – ישנה מחלוקת האם יש להם דין של תענית ציבור כדי שיוכל הש"ץ לומר "עננו" כברכה בפני עצמה, וכל אחד יעשה כמנהגו[7].
ח. אמירה ע"י הש"ץ – בתענית ציבור אומר הש"ץ תפילת "עננו" בחזרה, בין ברכה שביעית לברכה שמינית, דהיינו אחרי ברכת "גואל ישראל" וקודם ברכת "רפאנו". ובחזרה חותם בה: "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה"[8].
ט. כשש"ץ שכח לאומרה – אם בחזרת הש"ץ שכח הש"ץ לומר "עננו" לאחר ברכת "גאל ישראל" והתחיל כבר את ברכת "רפאנו" – כל עוד לא אמר תיבת "ה'" שבסיום ברכת "רפאינו" – יפסיק ויאמר "עננו" עם חתימת הברכה וימשיך "רפאנו" וכו'. אבל אם הזכיר תיבת "ה'" של ברכת "רפאנו", ואפילו אם עוד לא אמר תיבות: "רופא חולי עמו ישראל" – לא יאמר שם "עננו", אלא ימשיך בתפילתו ויאמר "עננו" בברכת "שמע קולנו" כמו היחיד, ולא יחתום בה בחתימה המיוחדת אלא יחתום: "שומע תפילה"[9].
אם שכח הש"ץ ולא אמר "עננו" לא במקומה ולא בברכת "שומע תפילה", ונזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" של חתימת הברכה של "שמע קולנו" – אינו מפסיק לומר "עננו" אלא ימשיך ולא יאמר "עננו". וכן הוא הדין אם סיים את ברכת "שומע תפילה", אפילו שעדיין לא התחיל "רצה" ונזכר שלא אמר "עננו" – ימשיך בסדר התפילה ויאמר "רצה" וכו'. בשני המקרים הנ"ל, לאחר שמסיים את התפילה, דהיינו שאומר הש"ץ "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' – יאמר שם "עננו", אך לא יחתום בברכה, ואח"כ חוזר ואומר שוב "יהיו לרצון" וכו'[10].
י. ש"ץ שאינו מתענה – ש"ץ שאינו מתענה אינו יכול לעבור לפני התיבה ביום התענית. ואם טעו והעלו אותו או שאין שם אדם אחר שיכול להיות ש"ץ – אפילו שיש שם עשרה שמתענים, לא יאמר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו", אלא יאמר "עננו" ב"שמע קולנו" כדין היחיד[11].
יא. כשאין שישה מתענים – אם אין בבית הכנסת שישה אנשים שמתענים בתענית ציבור – לא יכול לומר הש"ץ "עננו" בברכה בפני עצמה (דהיינו בין "גואל" ל"רופא"), אפי' אם הוא צם, אלא יאמרה ב"שמע קולנו"[12].
"יעלה ויבוא"
א. מקום אמירתו – בראש חודש בכל התפילות, ובתפילות של חול המועד אומרים "יעלה ויבוא" וכו' באמצע ברכת "רצה" אחרי התיבות "עבודת ישראל עמך" קודם שאומר "ואתה ברחמיך הרבים"[13].
ב. שכח בליל ר"ח – אם בתפילת ערבית של ליל ר"ח נזכר שלא אמר "יעלה ויבוא" ועדיין לא סיים תפילתו:
אם נזכר קודם שאמר תיבת "ה'" של ברכת "המחזיר שכינתו לציון" – יחזור לומר "יעלה ויבוא" וימשיך "ואתה ברחמיך" וכו'.
אך אם נזכר לאחר שאמר תיבת "ה'" – לא יחתום "למדני חוקיך" אלא יסיים "המחזיר שכינתו לציון" ולא יאמר "יעלה ויבוא"[14].
כח. בר"ח בשחרית ובמנחה, ובחול המועד בכל התפילות, אם לא אמר "יעלה ויבוא" – חוזר. אך בתפילת ערבית של ר"ח שסיים תפילתו, בין אם ר"ח הוא יום אחד ובין שהוא שני ימים – אינו חוזר, כיון שאין מקדשים את החודש בלילה[15].
ג. שאר התפילות – בשאר התפילות (דהיינו בר"ח בשחרית ובמנחה ובחול המועד בכל התפילות) – צריך לחזור כדלהלן: אם נזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" שבסיום הברכה, אך עוד לא אמר תיבת "המחזיר" – יאמר "למדני חוקיך", יחזור לומר "יעלה ויבוא", וימשיך "ואתה ברחמיך" וכו'[16].
ד. מקום שנזכר – אם כבר אמר תיבות "המחזיר שכינתו לציון" אך עוד לא אמר תיבת "מודים" – יאמר במקום "יעלה ויבוא" וכו' ואח"כ יאמר "מודים" וכו'. אך אם התחיל כבר בברכת מודים ואפילו אם רק אמר תיבת "מודים" – יפסיק ויחזור ל"רצה" ויאמר "יעלה ויבוא" וכו' וימשיך על הסדר. וכן הוא הדין אם נזכר עד סיום התפילה – יחזור ל"רצה" וכו'. אבל אם כבר אמר את ה"יהיו לרצון" השני, חוזר לראש התפילה, ואפילו אם עוד לא עקר רגליו[17].
ה. נזכר במהלך היום – אם נזכר במהלך היום, לאחר שכבר התפלל תפילת מוסף של ר"ח או של חול המועד, שלא אמר "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית – יתפלל מנחה פעמיים[18].
ו. כשלא התפלל ערבית בליל ר"ח – אם שכח או נאנס ולא התפלל ערבית בליל ר"ח, ומתפלל שחרית שתיים – מזכיר בשתיהם "יעלה ויבוא". אם שכח ולא הזכיר בראשונה – חוזר ומתפלל, אך אם לא הזכיר בשנייה – אינו חוזר ומתפלל כיון שדינה כתפילת ערבית[19].
ז. מסופק – אם מסתפק אם אמר "יעלה ויבוא" או לא אמר – ישנה מחלוקת האם חייב לחזור (כיון שרגילות לשונו לא לומר "יעלה ויבוא") או שאינו חייב לחזור (כיון שזה תוך חודש לפעם האחרונה שאמר "יעלה ויבוא"), יחזור ויתפלל ויעשה תנאי ויאמר: אם לא הזכרתי "יעלה ויבוא", תהיה תפילה זו כתפילת חובה, ואם הזכרתי "יעלה ויבוא", תהיה תפילה זו כתפילת נדבה[20].
אם נסתפק זמן רב לאחר שסיים תפילת י"ח אם הזכיר "יעלה ויבוא" או לא – אינו חוזר[21].
ח. הזכיר עניין ר"ח בתפילתו – אם הזכיר בתוך הברכות האמצעיות או ב"שמע קולנו" תפילה או בקשה, והזכיר בה עניין ר"ח, ושכח לומר "יעלה ויבוא" – אינו חוזר[22].
ט. לצאת ידי חובה ע"י הש"ץ – מי שחייב לחזור ולהתפלל, אם לוקח סידור תפילה בידו ושומע את כל חזרת הש"ץ מילה במילה ומעיין בסידור – הוי כמו תפילה, ויענה רק אמן אך לא "ברוך הוא וברוך שמו" ולא "מודים דרבנן"[23].
י. הזכירו כשלא היה צריך – אם טעה ואמר "יעלה ויבוא" ביום שאין צורך להזכירו: אם נזכר באמצע "יעלה ויבוא" – יפסיק במקום. ואם סיים והמשיך בתפילה – יצא ידי חובה ולא נחשב כהפסק ואין צריך לחזור ולהתפלל[24].
י. ש"ץ ששכח – חזן שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבוא" בתפילת לחש – לא יחזור להתפלל שנית אלא יסמוך על החזרה שאומר[25].
"על הנסים"
א. מקום אמירתו – בחנוכה ובפורים אומרים "על הנסים" בעמידה בברכת ההודאה לפני שאומר "ועל כולם" וכו'[26].
ב. שכח לאומרו – אם שכח ולא הזכיר "על הנסים" בתפילה:
אם עדיין לא הזכיר תיבת "ה'" של סיום הברכה – חוזר ואומר "על הנסים" וממשיך על הסדר.
אך אם כבר אמר תיבת "ה'" – אינו חוזר ואינו מסיים "למדני חוקיך" אלא ממשיך על הסדר, וטוב שיאמר לפני "יהיו לרצון" השני: "נודה לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על הנסים ועל הפורקן" וכו'[27].
ג. כשטעה וחזר להתפלל – אם שכח לומר "על הנסים", וטעה וחזר להתפלל תפילת י"ח כיון שחשב שחייב לחזור, ובאמצע תפילתו נודע לו שאינו חייב לחזור – יפסיק תפילתו באמצע[28].
ד. נוסח אמירתו – ב"על הנסים" שאומר בחנוכה יאמר: "חשמונאִי" בחיריק תחת ה"הא", וכן יאמר: "לשכחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך", וכן: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו". ויש נוסחאות אחרות וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו[29].
בסוף "על הנסים" אומרים: "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודאה ועשית עימהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול סלה". ויזהר שלא לומר בקשה וכדו' כיון שכאן זה בג' אחרונות של תפילת י"ח שעניינם הוא הודאה ולא בקשה[30].
ה. כשטעה כל השנה – בכל השנה כולה אם טעה ואמר: "המלך המשפט" – אינו צריך לחזור[31].
ו. "זכרנו" ושאר הוספות
ז. הוספות שונות – בעשרת ימי תשובה מוסיפים:
בברכת אבות – "זכרנו לחיים" וכו'.
בברכת "אתה גיבור" – "מי כמוך" וכו'.
בברכת "מודים" – "וכתוב לחיים" וכו'.
בברכת "שים שלום" – "ובספר חיים" וכו' כפי שמסודר בסידורים.
ח. שכח – מי ששכח ולא אמר אחד מהם ונזכר קודם שאמר תיבת "ה'" של החתימה באותה הברכה – יאמרם במקום שנזכר (ועיין לקמן מהיכן צריך לחזור). אך אם נזכר אחרי שאמר תיבת "ה'" של חתימת הברכה – מסיים את הברכה ומתפלל על הסדר ואינו צריך לחזור[32].
ט. הזכרתם ב"שומע תפילה" וב"אלוקי נצור" – אם שכח לומר "זכרנו" וכו' – יחזור לאומרו ב"שומע תפילה". אם לא אמרו ב"שומע תפילה" – יאמר ב"אלקי נצור" קודם "יהיו לרצון" וכו' השני. בשבת או ביום טוב שאין אומרים בהם "שומע תפילה" – יאמרו ב"אלוקי נצור"[33].
אם שכח לומר: "וכתוב לחיים טובים" וכו' או "ובספר חיים" וכו' – יאמרם ב"אלוקי נצור" קודם "יהיו לרצון" וכו' השני[34].
י. "מי כמוך" – "מי כמוך" וכו' אינה בקשה אלא שבח, לכן אם שכח לאומרה לא יחזור לאומרה ב"אלוקי נצור"[35].
יא. "וכתוב לחיים" – אם שכח "וכתוב לחיים" וכו' – ועדיין לא הזכיר תיבת "ה'" בחתימת הברכה (של "הטוב שמך" וכו') – יחזור לומר מ"ויהללו ויברכו" וכו' (אף על פי שמזכיר פעם נוספת "האל ישועתנו" וכו' אין בכך איסור, כיון שהזכרת שם זה אינה כברכה שאינה צריכה[36]).
יב. טעה ב"וכתוב לחיים" – אם טעה ואמר: "ובספר חיים" וכו' במקום "וכתוב לחיים" וכו' – יחזור לומר בברכת "שים שלום": "ובספר חיים" וכו', כיון שאמירתו הראשונה לא הייתה במקום שתיקנו חז"ל לאומרו[37].
יג. "אב הרחמים" – במוסף ובמנחה של שבת אומרים: "מי כמוך אב הרחמים" במקום "מי כמוך אב הרחמן"[38].
"עושה השלום"
א. בתפילה ובקדיש – בסיום "אלוקי נצור" שבתפילת י"ח אומרים "עושה השלום" וכו'. בקדישים חותמים כרגיל: "עושה שלום", חוץ מקדיש "תתקבל" שלאחר חזרת הש"ץ בשחרית ובמנחה שחותמים בו: "עושה השלום" וכו', כיון שקדיש זה הוא המשכה של תפילת י"ח, אמנם בתפילת ערבית לא יאמר: "עושה השלום" כיון שאינו קדיש על חזרה (ולכן גם אינו צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו[39]).
[1] שו"ע סי' תקס"ה סעי' א'.
[2] עי' שו"ע סי' תקס"ה סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק י"ד, טו"ב.
[3] כה"ח סי' תקס"ה ס"ק ו'.
[4] שו"ע סי' תקס"ה סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"א.
[5] שו"ע סי' תקס"ב. סידור בית עובד עמוד 172. אחרונים.
[6] שו"ע סי' תקס"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק כ"ב. כה"ח סי' תקמ"ט ס"ק ז'.
[7] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק כ"ה -כ"ז. נתיבי עם סי' תקס"ח.
[8] שו"ע סי' תקס"ה סעי' א'.
[9] שו"ע סי' קי"ט סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ג, כ"ד, כ"ז.
[10] כה"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ה, כ"ח.
[11] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק מ"א.
[12] שו"ע סי' תקס"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ח, ל"ב, ל"ג.
[13] שו"ע סי' תכ"ב סעי' א'.
[14] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק ד', ה'. משנ"ב שם ס"ק ב'.
[15] שו"ע סי' תכ"ב סעי' א'. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב.
[16]כה"ח סי' תכ"ב ס"ק י"א. משנ"ב שם ס"ק ה'. כה"ח סי' קי"ד ס"ק ל"ח. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב. קשר גודל סי' ט"ו אות ג' שלדעתו יאמר: "למדני חוקיך".
[17] שו"ע סי' תכ"ב סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י"ד. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב.
[18] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק ח'. משנ"ב שם ס"ק ד'. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ג. מעשה נסים כ"י אות נ"ב עפ"י הרשב"א.
[19] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק ו'.
[20] שו"ע סי' תכ"ב סעי' ב'. בית יוסף שם. כה"ח שם ס"ק י"ח. בא"ח ש"ש פרשת ויקרא סעי' י"ב.
[21] כה"ח סי' קי"ד ס"ק מ"ח. משנ"ב סי' תכ"ב ס"ק י'.
[22] כה"ח סי' תכ"ב ס"ק י'.
[23] בית עובד עמוד 174.
[24] שו"ע סי' ק"ח סעי' י"ב. כה"ח שם ס"ק נ"ח. בא"ח פרשת משפטים סעי' י"ז. בית עובד עמוד 174.
[25] שו"ע סי' קכ"ו סעי' ג'.
[26] שו"ע סי' תרפ"ב סעי' א'.
[27] שו"ע סי' תרפ"ב סעי' א'. טור שם. בית יוסף שם.
[28] עפ"י שו"ע סי' ק"ח סעי' י"ב. כה"ח שם ס"ק נ"ח.
[29] בא"ח פרשת וישב (חנוכה) סע' כ"ה.
[30] שו"ע סי' תרפ"ב סעי' ג'. משנ"ב שם ס"ק ז'. כה"ח שם ס"ק ט"ז.
[31] כה"ח סי' קי"ח ס"ק ג'.
[32] שו"ע סי' תקפ"ב סעי' ה'.
[33] בא"ח פרשת נצבים סעי' כ'. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ל"ב.
[34] בא"ח פרשת נצבים סעי' כ'. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ל"ב.
[35] בא"ח פרשת נצבים סעי' כ'.
[36] שדי חמד מערכת דינים "ראש השנה" סי' ג' סעי' ג'. משנ"ב סי' תקפ"ב ס"ק ט"ז.
[37] שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ט"ל.
[38] שער הכוונות דף צ"ו. כה"ח סי' תקפ"ב ס"ק ל"ד.
[39] כה"ח סי' נ"ו ס"ק ל"ח.