הדרכות כלליות
א. אופן העמידה – כשעומד להתפלל תפילת שמונה עשרה יכוון את רגליו אחת ליד השנייה כך שייראו כרגל אחת, כדי להידמות למלאכים שנאמר בהם[1]: "ורגליהם רגל ישרה", וכדי שירגיש שאינו עומד ביציבות ובכך יכניע עצמו לפני הקב"ה, וכדי להראות שאינו יכול לעשות שום פעולה ותזוזה בלי רצון ה'. ויכוף ראשו מעט כך שעיניו יביטו למטה, אך לא יכוף יותר מידי. ויחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש ויכוון ליבו לשמים. ויעמוד כעבד לפני מלך ביראה, באימה ובפחד. ואם מתפלל בעל פה – יעצום את עיניו. ויניח ידיו כפותות על ליבו, יד ימין על גבי יד שמאל, והגודלים יהיו מופנים כלפי פנים בין כפות ידיו[2].
ב. לא הצמיד רגליו – בדיעבד אם התפלל ולא כיוון רגליו – יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולהתפלל[3].
ג. כשמתפלל בישיבה – גם אם מתפלל כשהוא יושב כגון שהוא חולה או שיש לו אונס אחר – יכוון את רגליו שתהיינה צמודות ושוות[4].
ד. הצמדת אצבעות הרגלים – מי שאינו יכול להצמיד את רגליו אחת לשנייה, ישתדל לפחות להצמיד את אצבעות הרגלים[5].
ה. עמידה לאדם בריא – אדם בריא צריך להיזהר שלא ישען בתפילת י"ח על קיר, שולחן, סטנדר וכד', כיון שלעיתים אדם נשען מבלי לשים לב[6].
ו. עמידה לאדם חולה וכדו' – חולה שאינו יכול להתפלל תפילת י"ח בעמידה – יכול להישען על קיר, סטנדר, שולחן וכדו', ואם גם זה קשה לו ואינו יכול – מותר לו להתפלל כשהוא יושב, ואם גם כך אינו יכול – מותר לו להתפלל כשהוא שוכב על צידו[7].
ז. הידיים בתפילה – אסור להניח את ידיו על חלציו (מותניו) כיון שנראה כגאווה ויוהרא. וייזהר שלא ימשמש בתפילין ולא ירים את ידו לכל דבר אחר בתוך תפילת י"ח, כיון שצריך לעמוד כשידיו כפותות זו על זו כעבד לפני אדוניו באימה, ביראה ופחד וכדלעיל[8].
ח. הזזת השיער מאוזנו ופיו – טוב שישתדל להסיר שיער שמכסה את אוזנו או את פיו בשעת התפילה, ולכן יסדר את פאותיו שעל גבי אוזנו אחרי אוזנו קודם התפילה[9].
ט. כפפות על ידיו – אסור להתפלל כשיש לו כפפות על ידיו כיון שזה דרך גאווה ובזיון, אך אם המקום קר ואינו יכול לכוון בתפילתו ללא כפפות – מותר[10].
י. ברזל – טוב שיסיר מעליו ברזל בשעת התפילה[11].
יא. תפילה בעיניים סגורות – אמרו בזוהר[12]: "מאן דפקח עינוי בצלותיה" וכו', ושם כתוב שמי שעיניו פתוחות בשעת התפילה אינו זוכה לראות אור השכינה בצאת נפשו, לכן יזהר כל אדם לעצום עיניו בשעת תפילת י"ח. ואם מוכרח הוא לפותחם מאיזה סיבה – ישתוק מתפילתו ויפתח עיניו ואח"כ יסגור עיניו שנית וימשיך בתפילתו[13].
אעפ"י שטוב להתפלל תפילת י"ח בעיניים סגורות, אם יודע בעצמו שאם יתפלל מתוך סידור יכוון טוב יותר, יכול להתפלל מתוך סידור בעיניים פתוחות. ויזהר שלא יסתכל מחוץ לספר שבידו אפילו בדבר כלשהוא, וכשמשתחווה – יעצום עיניו[14].
יב. נענוע בתפילה – יש אומרים שמצווה להתנענע בתפילה, ויש אומרים שאסור להתנענע בתפילה, לכן כל אדם יבדוק בעצמו איך מכוון טוב יותר בתפילתו, ואם יראה שע"י הנענוע יכול לכוון יותר טוב בתפילה – יעשה כך, ואם לא – יעמוד כעץ, כיון שהעיקר הוא שיוכל לכוון בתפילה[15].
יג. הוצאת התפילה בשפתיו – יזהר שלא יתפלל בהרהור הלב בלבד אלא אם הוא חולה או אנוס וכדו' שאינו יכול לבטא בשפתיו. ואדם בריא שהתפלל בהרהור – לא יצא ידי חובה[16].
יד. השמעה לאוזניים – לדעת מרן צריך להשמיע רק לאוזניו של המתפלל עצמו את תפילת י"ח, ולדעת הזוהר אין להשמיע אפילו לאוזניו אלא יתפלל בלחש ובנענוע שפתים בלבד, וכן נוהגים. אולם מי שחושש שאם לא ישמיע לאוזניו לא יוכל לכוון טוב או שידלג על אותיות, מותר לו להשמיע לאוזניו. ויזהר שלא יגביה את קולו יותר מדי כדי שחברו לא ישמע אותו ויפריעו מלכוון כראוי[17].
טו. תפילה בנוסח שונה – אם מתפלל במניין שהנוסח שמתפללים בו שונה מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, יתפלל בנוסח שלו אך יזהר שלא יפריע בכך לאחרים בתפילתם[18].
טז. לבוש מכובד – לבוש שאדם מקפיד ללובשו כשעומד לפני אדם גדול, חייב ללובשו בתפילה, והכל כמנהג המקום. ודרך החכמים שאין מתפללים אלא בבגד עליון דהיינו חליפה, משום[19]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל", וראוי לכל אדם להתנהג כך אפילו מי שאינו חשוב. וכך יש לנהוג לגבי כל מלבוש אחר כגון גרביים וכד'[20].
יז. חבישת כובע – יקפיד לחבוש כובע בשעת התפילה, אולם אם רגיל ללכת בכיפה גם בפני אדם גדול – מותר להתפלל בכיפה[21].
יח. כיסויי ראש לנשים – נשים רווקות אינן חייבות בכיסוי הראש כשעומדות לתפילה[22].
יט. תפילה כנגד ראי – אסור להתפלל כנגד ראי או זכוכית שדמותו משתקפת בה, ואפילו אם עיניו סגורות, כיון שנראה כמשתחווה לדמותו. וכן הוא הדין אם דמות אדם אחר משתקפת בהם[23].
כ. ציורים בקירות בית הכנסת – אסור לצייר בבית הכנסת ציורים אפילו שאינם בולטים, כיון שדבר זה מפריע לכוונת המתפלל ויש עוד טעמים לכך.
אם בבית הכנסת יש תמונות בולטות – אסור להתפלל בו כלל אפילו אם יעצום עיניו.
אם נמצא בבית כנסת שטעו ועשו בו ציורים שאינם בולטים – יעצום עיניו ויתפלל.
אותם שעושים פרוכת מצוירת, יזהרו לעשותה גבוהה מקומת איש[24]. ויזהרו לא לעשות תמונות של בעלי חיים כגון: אריה, שור וכדו'[25].
כא. חולצה מצוירת – מי שלובש חולצה שיש עליה ציור או משפט וכדו' – יזהרו ללבוש חולצה שאינה מצוירת על גבי חולצה זו קודם התפילה כדי שלא יפריע למי שמתפלל מאחוריו[26].
לא יתפלל מול אדם שלובש בגד עם ציור עליו. ואם אינו יכול להתפלל במקום אחר – יעצום עיניו[27]. ובכל הנ"ל צריך להיזהר בפרט כשמתפלל בבתים פרטיים שדברים אלו (תמונות, מראות וכדו') מצויים שם יותר.
איסור יריקה באמצע התפילה
א. מוכרח לירוק – מי שנמצא באמצע תפילתו, והוכרח לירוק – יסיים את הברכה שנמצא בה, ימתין זמן הילוך ארבע אמות, ואח"כ יירק לתוך מטפחת וכד'[28].
ב. גיהוק או פיהוק – יזהר שלא יגהק ולא יפהק ולא יחכך בגרונו באמצע התפילה. גיהוק הוא שמוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובע וריחה כריח האוכל. פיהוק הוא שפותח את פיו להוציא רוח כאדם הרוצה לישון או קם משינה[29], ואם עושה דבר זה לרצונו הרי הוא מגסי הרוח, ואם נאנס – יכסה את פיו בידו אעפ"י שאין שם אדם שרואהו[30].
גוף נקי
התפילה היא מהדברים "העומדים ברומו של עולם"[31], ולכן צריך להתפלל בגוף נקי, ואם מתפלל כשהוא צריך לנקביו – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל, וזהו מה שנאמר[32]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל", וכן נאמר[33]: "וכל קרבי את שם קודשו" – שצריך שקרביו יהיו נקיים בשעה שעומד בתפילה[34].
א. נצרך לנקביו הקטנים – מי שנצרך לנקביו הקטנים והתפלל, אעפ"י שאינו יכול להשהות את עצמו שיעור פרסה – אין צריך לחזור ולהתפלל[35].
ב. נצרך לנקביו הגדולים – אם נצרך לנקביו הגדולים – לא יתפלל, ואם התפלל – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל.
כל זה הוא כשלא יכול להעמיד את עצמו שיעור מהלך פרסה, דהיינו זמן של שבעים ושתיים דקות, אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה והתפלל – יצא בדיעבד[36].
אבל לכתחילה אפילו אם יכול להעמיד את עצמו יותר מפרסה – לא יתפלל, ואפילו אם הוא מרגיש שצריך לנקביו קצת.
ומוטב שיתפלל יחידי בגוף נקי לגמרי משיתפלל בציבור בגוף מלוכלך קצת. אמנם אם רואה שאם ימתין יעבור זמן התפילה לגמרי – מותר לו להתפלל, ובלבד שיכול להעמיד את עצמו שיעור פרסה[37].
ג. התאפקות בתפילה – כשעומד בתפילה אסור לזוז ממקומו מפני כבוד השכינה, ואם נצרך לנקביו באמצע התפילה ויכול להתאפק – יתאפק עד סוף תפילת העמידה, ואם אינו יכול להתאפק – יצא ויתפנה ויחזור לתפילתו, ויזהר שלא ידבר מאומה בזמן זה. ואם שהה והפסיק שיעור זמן שיכול היה לגמור בו את תפילת י"ח – יחזור לראש בתפילה[38].
הכנות לתפילת י"ח
א. כיחו וניעו – קודם התפילה יסיר כיחו – דהיינו רוק הבא מחמת חולי או קרירות, וניעו – דהיינו ליחת האף העבה. וינקה חוטמו וכל דבר שיכול לטורדו[39].
ב. משמוש בתפילין של ראש – כשאומר "גאל ישראל" קודם תפילת י"ח ימשמש בתפילין של ראש, ויש אומרים שגם בסיום העמידה, לאחר "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' הראשון, ימשמש בתפילין של ראש[40].
ג. בקשת רשות להתפלל – יש שנוהגים, כשהם עומדים להתפלל תפילת י"ח, לעשות בידיהם תנועה לאנשים שמצידיהם ומאחריהם להראות כמבקשים מהם רשות להתפלל, כדי להדמות בזה למלאכים שנאמר בהם: "ונותנים רשות זה לזה", שמראים בזה על האחדות והאהבה שביניהם[41].
ד. פסיעות לפני ואחרי י"ח – אם עומד בתפילת י"ח סמוך למקום שיושב בו – יחזור ג' פסיעות לאחוריו לפני התפילה, ויחזור למקומו ויתפלל. ואם הוא מתפלל במקום אחר ילך לאותו מקום שמתפלל בו ויחזור ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יחזור לאותו מקום להתפלל. לפי הפשט אחד הטעמים לכך הוא זכר לג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני ואח"כ חזרו והתקרבו. ויש עוד טעמים לדבר עפ"י הפשט ועפ"י הסוד[42].
[1] יחזקאל א', ז'.
[2] בא"ח פרשת בשלח סעי' ב'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ד'. בית יוסף סי' צ"ה. שו"ע סי' צ"ה סעי' א' -ג'. כה"ח שם ס"ק א' -י"ב.
[3] כה"ח סי' צ"ה ס"ק ב'.
[4] כה"ח סי' צ"ה ס"ק ג'. משנ"ב שם ס"ק א'.
[5] עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ד'.
[6] שו"ע סי' צ"ד סעי' ח'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"א.
[7] שו"ע סי' צ"ד סעי' ו', ועי' שם סעי' ז' -ט'. בא"ח פרשת יתרו סעי' י'.
[8] שו"ע סי' צ"ה סעי' ג'. בא"ח פרשת בשלח סעי' א'.
[9] כה"ח סי' צ"א ס"ק ב'.
[10] פסחים נ"ז ע"ב. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ב'.
[11] כה"ח סי' צ"א ס"ק כ"ט.
[12] זוהר ואתחנן דף ר"ס ע"ב.
[13] בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'. כה"ח סי' צ"ה ס"ק י'. ביאור הלכה שם ד"ה "צריך".
[14] בא"ח פרשת יתרו סעי' ט'. כה"ח סי' צ"ה ס"ק י'.
[15] כה"ח סי' צ"ה ס"ק ד'.
[16] שו"ע סי' ק"א סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ו'. שו"ע סי' צ"ד סעי' ו'.
[17] זוה"ק (אדרא) האזינו רצ"ד ע"א. תיקונים תיקון י'. שו"ע סי' ק"א סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ז' -ט'. בא"ח פרשת משפטים סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת משפטים סעי' ג'.
[18] אחרונים.
[19] עמוס ד', י"ב.
[20] שו"ע סי' צ"א סעי' ו'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ו.
[21] שו"ע סי' צ"א סעי' ד', ה' והחונים עליו.
[22] עפ"י כה"ח סי' צ"א ס"ק י"ג וסי' ב' ס"ק ט"ו, ט"ז.
[23] שו"ת הרדב"ז סי' ק"ו. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ח. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ד.
[24] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ג. תשובות הרמב"ם החדשות סי' רט"ו. בא"ח פרשת יתרו סעי' י"ד.
[25] עי' בשו"ת אבקת רוכל סי' ס"ג. שד"ח אסיפת דינים "בית הכנסת" סעי' י"א.
[26] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ג.
[27] כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ז.
[28] שו"ע סי' צ"ז סעי' ב'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ז.
[29] רש"י ברכות כ"ד ע"א ד"ה "שגיהק", "פיהק".
[30] שו"ע סי' צ"ז סעי' א' והחונים עליו. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ז.
[31] ברכות ו' ע"ב.
[32] עמוס ד', י"ב.
[33] תהלים כ"ג, א'.
[34] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. ועיין ביאור הלכה סי' צ"ב בשם רעק"א.
[35] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. כה"ח סי' צ"ב ס"ק ד'. ביאור הלכה שם ד"ה "צריך לחזור ולהתפלל".
[36] שו"ע סי' צ"ב סעי' א'.
[37] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. כה"ח סי' צ"ב ס"ק ו'. משנ"ב שם ס"ק ה'. אחרונים.
[38] שו"ע סי' צ"ב סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ח'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ג'.
[39] שו"ע סי' צ"ב סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק י'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ט"ז.
[40] בא"ח פרשת בשלח סעי' א'.
[41] בא"ח פרשת בשלח סעי' ב'. כף החיים פלאג'י סי' ט"ו סעי' א'.
[42] בא"ח פרשת בשלח סעי' ג'. כה"ח סי' צ"ה ס"ק ז'. משנ"ב שם ס"ק ג'.