בין חזרה לוידוי
אסור לדבר בין החזרה לוידוי ולנפילת אפיים[1]. אמנם רשאי לענות כל דבר שבקדושה, ואפילו "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמנים" של כל הקדיש, "קדושה" וכו'[2].
"אבינו מלכנו"
א. זמן אמירתו – נוהגים לומר בעשרת ימי תשובה: "אבינו מלכנו" לאחר החזרה וקודם הוידוי[3].
ב. כשאין אומרים וידוי – גם בימים שאין אומרים וידוי, כגון שיש מילה או חתן בבית הכנסת – אומרים "אבינו מלכנו"[4].
ג. המתפלל ביחיד – מי שמתפלל ביחיד או מי שמתפלל בציבור, והציבור כבר אמר "אבינו מלכנו" – יכול לאומרו ביחיד[5].
ד. אמירתו בתענית ציבור – אין מנהגינו לומר "אבינו מלכינו" בתעניות ציבור, תעניות יחיד וכדו' אלא רק בעשרת ימי תשובה[6].
ה. שבת תשובה – גם בשבת תשובה אומרים "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה (וכן במנחה בע"ש) אלא שמדלגים על לשון מחילה וסליחה[7].
[1] שו"ע סי' קל"א סעי' א'.
[2] כה"ח סי' קל"א ס"ק ב'.
[3] שו"ע סי' תקפ"ד סעי' א' ברמ"א שם.
[4] שלמי חגיגה עמ' שט"ו.
[5] כה"ח סי' תקפ"ד ס"ק י"א.
[6] אחרונים.
[7] כה"ח סי' תקפ"ד ס"ק ח'. שו"ת תורה לשמה סי' קס"א.