שאלה
בד יוטה שסוגרו איתו מקום כגון פרדס, האם מועיל בשביל עירוב?
תשובה
אבל אם לא הוקף למחיצה לגור בה אלא לצניעות או לשמור מה שיתנו בתוכה או לישב בה כדי לשמור השדות, אפשר לטלטל בה עד בית סאתים ובלבד שלא יעוף ברוח. ואת הפתח אפשר לעשות צורת הפתח אפילו יותר מעשרה אמות.
מקורות:
ראה שו"ע סי' שס"ב סעי' א' וביאר המשנ"ב "כגון מחיצה שעושין לנוח שם לשעה חוצב אבנים והבנאים ושאוכלין ועומדים שם לשעה בהצנע דאין זה מחיצת דירה אלא מחיצת הצניעות" אז אפשר לטלטל בה עד בית סאתים ובלבד שלא יעוף ברוח.
ולגבי צורת הפתח כתב השולחן ערוך סימן שסב סעי' ט' וי' "פרוץ כעומד, מותר בין בשתי בין בערב; ובלבד שלא יהא במקום א' פרוץ יותר מעשר. אבל עד עשר אמות מותר, מפני שהיא כפתח. אם עשה צורת פתח, אפי' לפרצה יתירה מעשר, מותר. ואפי' לא נעץ אלא ארבע קונדיסין בארבע רוחות ועשה צורת פתח על גביהן, מותר. והני מילי בחצר ומבוי שיש בהם דיורין, אבל בבקעה לא מהני כשכל הרוחות על ידי צורת פתח. ולהרמב"ם אין צורת הפתח מועיל לפרצה יותר מעשר, אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ". וראה בבה"ל ד"ה אבל בקעה – שמיקל עד עשר אמות גם בבקעה בשעת הדחק וזה שכל הצדדים צורת הפתח אבל כמה פתחים אפשר אפילו יותר ראה במשנ"ב ס"ק נ"ז.