שאלה
האם ניתן לעלות קטן לקריאת פרשת שקלים או החודש?
תשובה
בין לאשכנזים ובין לספרדים לכתחילה אין להעלות קטן פחות מי"ג שנים לקריאה זו, אך כשעלו את הקטן בטעות או שאין אפשרות אחרת מותר.
מקורות
כתב מרן הרב במאמר מרדכי (שבת ח"ב פל"ה הערה נ"ה): "מקור דין קריאת פרשת שקלים במשנה מגילה (כ"ט ע"א): "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת – מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת אחרת". ובגמרא: "תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בשלמא על הכלאים – דזמן זריעה היא, אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא (במדבר כ"ח, י"ד): "זאת עולת חודש בחודשו", אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש". וכתב רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר, כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה". הרי שלדעתו בזמן שבית-המקדש היה קיים קראו פרשה זו כדי להשמיע על השקלים, ומה שאנו קוראים היום זה "זכר" לקריאה ההיא.
ויש אומרים שהקריאה איננה לזכר ה"קריאה" ההיא, אלא זכר לנתינת מחצית השקל, בבחינת: "ונשלמה פרים שפתינו". וכן כתב הערוך השולחן (סי' תרפ"ה סעי' א'): "חז"ל תיקנו לקרות ארבע פרשיות… הראשונה היא פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית השקל, שהיה על כל אחד מישראל ליתן בכל שנה לתרומת הלשכה לקנות בהם תמידין וכל קרבנות ציבור". והוסיף (שם סעי' ב'): "ואנחנו משלמים פרים שפתינו לזכרון זה". וכן הביאו הלבוש (סי' תרפ"ה אות א'). והמשנ"ב (שם ס"ק ב') כתב טעם זה, וז"ל: "ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים". כלומר כיון שאנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש, לכן אנו קוראים פרשת שקלים בבחינת: "ונשלמה פרים שפתינו". ועיין בספר מקראי קדש (לרב פראנק הל' פורים סי' ג' עמ' ע"ו) שכתב: "וצ"ע במשנ"ב שכתב שפרשת שקלים היא לזכרון מצות מחצית השקל שהיו מחוייבים ליתן ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה, ובס"ק ב' כתב: שבניסן בעי לאקרובי מתרומה חדשה… ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים", דהיינו אין זה לזכר אלא ממש.
והנה יש כמה נ"מ בין הטעמים של רש"י והלבוש שהובאו לעיל. לפי רש"י גם בזמן בית-המקדש היו קוראין "פרשת שקלים" כדי להכריז כאמור. וללבוש לא היו קוראין בזמן בית-המקדש "פרשת שקלים", כיון שהיו מביאים שקלים ממש.
נפק"מ נוספת יש ביניהם הנוגעת לימינו, שלפי רש"י, שטעם הקריאה הוא להכריז על התרומה – גם קטן יכול להכריז, ולכן לרש"י קטן יכול לעלות לקריאה בפרשת שקלים. אך אם הקריאה היא כמו "קרבן" להשלמת פרים שפתינו – קטן לאו בר חיובא. נפק"מ נוספת בין שני הטעמים היא: אם זהו זכר לקריאה שבזמן בית-המקדש, יכול להיות שהיום צריכין באחד באדר להשמיע על השקלים, כדי שאנשים יתכוננו לתת את מחצית השקל לבית-המקדש שיבנה השתא לקרבנות הציבור שיוקרבו באחד בניסן בעזרת השם. ולכן לכתחילה יש לדאוג שלארבע הפרשיות יעלה דווקא גדול. וכן כתב גם המבי"ט (סי' ק"ט. ועיין בכנה"ג שם) שבכל פעם שמוציאים שני ספרים – קטן לא עולה לתורה. מיהו בדיעבד אם עלה קטן לקריאת שקלים יצאו ידי חובתם". וראה משנ"ב (סי' רפ"ב ס"ק כ"ג)וע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי ח"ב פל"ה סעי' מ' "לכתחילה אין להעלות קטן לקריאת הפטרת פרשת "שקלים" או הפטרת פרשת "החודש".
והטעם בהפטרת החודש ראה משנ"ב (סי' רפ"ב ס"ק כ"ג). וכיון שכתב שלא מעלים לה קטן משמע שלעליה זו יש חשיבות מיוחדת ולכן החמיר בה כמעיקר הדין שלא יעלו אחד שלא הכין את הקריאה ראה שו"ע סי' קל"ט.
ולכן לכתחילה אין להעלות קטן לקריאת מפטיר זה בדיעבד יכולים לתת לו.