שאלה
אדם ששכח לקבל על עצמו להתענות בזמן תפילת המנחה (בשמ״ע) ונזכר מיד כשסיים תפילת הלחש שלו ואז אמר שהוא מקבל על עצמו התענית האם נחשב לו כאלו קבל את התענית למחר?
תשובה
ואם לא קיבל עליו את התענית במנחה – יכול לקבלה אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית.
מקורות
כתוב בגמ' תענית דף יב עמוד א "אמר שמואל: כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום – לאו שמיה תענית, ואי יתיב מאי? אמר רבה בר שילא: דמי למפוחא דמליא זיקא. אימת מקביל ליה? רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפלת המנחה".
כתב השולחן ערוך סימן תקסב סעי' ה' " כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית", ובסעי' ו' כתב "אימתי מקבלו, בתפלת המנחה אומר בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו, קודם שיעקור רגליו: הריני בתענית יחיד מחר יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת; ואם לא הוציא בפיו, אם הרהר בלבו שהוא מקבל תענית למחר, הוי קבלה, והוא שיהרהר כן בשעת תפלת המנחה".
וכתב משנה ברורה ס"ק כ"ז "דבעינן שיהא הקבלה סמוך לזמן התחלת התענית ונראה דלכתחלה יותר טוב שיהיה במנחה קטנה דהוא בט' שעות ומחצה ולא קודם ובדיעבד מהני אפילו במנחה גדולה וכתבו האחרונים שבדיעבד אם לא קיבל בתפלת המנחה יכול לקבלו אח"כ כל זמן שהוא יום".
וכן כתב מרן הרב במאמר מרדכי פכ"ה סעי' מ"ד "אם רוצה להתענות תענית יחיד – צריך לקבלה עליו בתפילת מנחה שקודם יום התענית, קודם "יהיו לרצון" וכו' האחרון, ויאמר נוסח זה: "ריבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה למחר, מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית, ואם לא אוכל או לא ארצה, כשאומר: 'מזמור לדוד ה' רועי' – אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עוון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלימה, ותענה עתירתי ותשמע תפילתי, כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה". ואם לא קיבל עליו את התענית במנחה – יכול לקבלה אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית".