א. "חצי קדיש" קודם ק"ש – גם אם מתפללים תפילת ערבית סמוך לתפילת מנחה – יאמרו "חצי קדיש" קודם התפילה, וכן אם אמרו קדיש לאחר סיום שיעור וכדו' קודם תפילת ערבית – יכולים לומר "חצי קדיש" שקודם תפילת ערבית[1].
ברכות ק"ש
א. התנהגות האדם בק"ש וברכותיה – כשמתחיל את ברכת "מעריב ערבים" וכו' יחבק ידיו בק"ש וברכותיה. ביום חול אם מתפלל בעל פה ובלי סידור יעצום עיניו, אך בשבת וביו"ט אינו חייב בכך[2].
ב. הפיסוק בברכה – בברכה ראשונה שלפני ק"ש יקפיד על הפסק בין הקטעים השונים באופן זה: "מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עיתים, ומחליף את הזמנים, ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, בורא יומם ולילה" וכו'[3].
ג. הפסקה – מותר להפסיק בין הפרקים של ברכות ק"ש כדינים של ההפסקות בברכות ק"ש של שחרית. ומותר להפסיק אחרי ברכת "השכיבנו" ואחרי ה"חצי קדיש" שלפני תפילת י"ח, כדיני ההפסקות של בין הפרקים, דהיינו מותר לענות על חמשה אמנים של קדיש (וב"יהא שמיה רבא" יענה עד "דאמירן בעלמא"), קדושה, "ברכו", "מודים", ועל שאר דברים שבקדושה – לא יענה, וגם אמן על ברכת "שומר עמו ישראל" ששומע מהש"ץ – לא יענה[4].
ד. ברכת "השכיבנו" – אחרי שחותם ב"השכיבנו" ואומר: "שומר את עמו ישראל לעד", יאמר: "אמן", ואין זה נקרא עונה אמן אחר ברכותיו כיון שבירך יותר משתי ברכות קודם לכן, ומי שמברך שתי ברכות (או יותר) יחד, עונה אמן אחר ברכתו, כגון: ברכת "ישתבח" (יחד עם "ברוך שאמר"), ברכת ההלל, ברכת המזון, ברכות שלאחר ההפטרה וכו'. אולם בתפילת שחרית לא עונים "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל" כיון שצריך לסמוך גאולה לתפילה[5].
ה. קודם י"ח – אין להפסיק בין ברכות ק"ש של ערבית לתפילת י"ח, אלא רק באמירת "השכיבנו", ובעניית חמשת אמנים של הקדיש (ואם נזדמנו לו שאר דברים שבקדושה – עיין לעיל סעיף ???)[6].
ו. "יראו עיננו" – מנהג האר"י ז"ל שלא לומר נוסח "יראו עיננו" אעפ"י שנהוג לאומרו בכמה מקומות[7].
ז. הכרזה קודם י"ח – יש נוהגים שבר"ח מזכירים לציבור להגיד "יעלה ויבוא" בין "השכיבנו" לתפילת י"ח, ויש מפקפקים על מנהג זה. ואין למחות ביד העושים כן כיון שיש להם על מה שיסמכו, אמנם מנהג ירושלים שלא להכריז כלל (וכן הוא הדין בהזכרת "ברך עלינו" בליל ז' בחשון)[8].
ח. סיום התפילה
ט. אחר י"ח – בגמר תפילת י"ח אומרים: "יהי שם" וכו', קדיש "תתקבל", "שיר למעלות אשא עיני" וכו'[9], קדיש "יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו לשבח"[10].
יש מקומות שנוהגים לומר אחרי "עלינו לשבח" וידוי, "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון"[11] וקדיש "יהא שלמא". אומנם ביום שאין אומרים וידוי אומרים "שיר המעלות" וקדיש בלבד, ואותם הנוהגים כן יישארו במנהגם זה כיון שיש טעם לכך[12].
ט. מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" – יש נוהגים שמר"ח אלול עד שמיני עצרת אומרים אחרי תפילת שחרית ותפילת ערבית מזמור[13]: "לדוד ה' אורי וישעי" וכו' ואחריו קדיש "יהא שלמא", ויש שנוהגים שרק בשחרית אומרים את המזמור, אמנם יש שנוהגים בכל השנה כולה אחרי "עלינו לשבח" של תפילת שחרית לומר מזמור זה, וכן ראוי לנהוג[14].
המאחר לערבית
מי שאיחר לבוא לבית הכנסת והגיע כשהציבור מתחילים תפילת י"ח: יש אומרים שיתחיל איתם את תפילת העמידה ואח"כ ישלים ויקרא ק"ש וברכותיה, ויש אומרים שעדיף להתפלל כסדר הרגיל אפילו אם מתפלל בגלל זה ביחידות, דהיינו אומר ק"ש וברכותיה ואח"כ תפילת י"ח כדי לסמוך גאולה לתפילה, וכן נוהגים (וכל זה הוא רק אם אין לו אפשרות להתפלל במניין אחר)[15].
[1] נתיבי עם סי' רל"ה סעי' א'.
[2] בא"ח פרשת פקודי סעי' ג'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ו'.
[3] בא"ח פרשת פקודי סעי' ד' (עפ"י שער הכוונות דף נ"א). כה"ח סי' רל"ו ס"ק ג', ד', ועי' משנ"ב שם ס"ק ב'. אהלי יעקב על ר"ה עמ' 98.
[4] שו"ע סי' רל"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק כ"א. בא"ח פרשת פקודי סעי' ה'. עי' אליה רבה סי' ס"ו אות י"ג. מעשה נסים.
[5] עי' שו"ע סי' רל"ו סעי' ד' וסי' רט"ו סעי' א' והחונים עליו.
[6] בא"ח פרשת פקודי סעי' ה'.
[7] כה"ח סי' רל"ו ס"ק י"ב.
[8] עי' שו"ע סי' רל"ו סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ט"ז, טו"ב. משנ"ב שם ס"ק ז'.
[9] תהלים קכ"א.
[10] בא"ח פרשת פקודי סעי' ו', ועי' כה"ח סי' רל"ז ס"ק ב'.
[11] תהלים קכ"ו.
[12] בא"ח פרשת פקודי סעי' ו'.
[13] תהלים כ"ז.
[14] עי' בא"ח פרשת פקודי סעי' ו' בשם רבי אליהו מני. אחרונים.
[15] עי' שו"ע סי' רל"ו סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ב.