אכילה ומלאכה לפני ק"ש
א. קודם זמן צאת הכוכבים – כחצי שעה לפני צאת הכוכבים אסור לאכול ארוחה או לעשות שאר מלאכות שדרכן להימשך זמן עד שיתפלל תפילת ערבית, ואם התחיל תוך הזמן הזה – חייב להפסיק ולקרוא ק"ש בלי ברכות כשיגיע זמנה, דהיינו בצאת הכוכבים ואח"כ ימשיך בעיסוקו, וכשיגמור את עיסוקו יתפלל תפילת ערבית, ועם כל זה עדיף שיתפלל מיד בצאת הכוכבים[1].
ב. סעודה – אדם שנמצא בסעודת חופה, בר מצווה וכד' ואינו יכול להתפלל ערבית בצאת הכוכבים – יקרא קריאת שמע, יאכל ואח"כ יתפלל תפילת ערבית. וטוב שיאמר לאחרים שיזכירו לו להתפלל ערבית[2].
ג. התפלל ערבית קודם צאת הכוכבים – אם התפלל תפילת ערבית וקרא ק"ש לפני צאת הכוכבים – מותר לו לאכול אפילו לפני שקורא ק"ש פעם נוספת בזמנה, כי לעניין זה יכול לסמוך על מי שאומר שיכול לקרוא ק"ש קודם השקיעה (ודבר זה מצוי במיוחד בקיץ אצל אותם המתפללים בערבי שבתות בזמן פלג המנחה)[3].
ד. צדקה – אין חובה לתת צדקה קודם תפילת ערבית[4].
פסוקים הנאמרים לפני תפילת ערבית
א. אמירת מזמורים קודם ערבית – האר"י ז"ל לא היה אומר שום מזמור לפני תפילת ערבית של חול[5].
ב. ערב ר"ח – בערב ר"ח יש נוהגים לומר מזמור[6]: "ברכי נפשי" לפני תפילת ערבית. אמנם אם ר"ח חל בשבת אין אומרים אותו, אך למנהגינו אין לאומרו גם בימות החול[7].
ג. בית אבל – יש נוהגים לומר בבית האבל מזמור[8]: "שמעו זאת כל העמים" קודם ערבית[9].
ד. פסוקים קודם ערבית – לפי מנהג בית א -ל קודם תפילת ערבית אומרים "לשם ייחוד" וכו' ואח"כ פסוקים אלו: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה"[10]. "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"[11]. "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"[12], אומרים "חצי קדיש", פסוק "והוא רחום יכפר עוון" וכו'[13], "ה' הושיעה" וכו'[14], "ברכו את ה' המבורך" וכו' ומתחילים בברכות ק"ש. ויש נוהגים לומר: "והוא רחום" וכו' ואח"כ פסוקי "ה' צבאות" וכו', "חצי קדיש", "ברכו" וכו' ומתחילים בברכות ק"ש, וכל אחד יעשה כמנהגו[15].
יש נוהגים לומר קודם "והוא רחום" וכו' פסוק: "כי א -ל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"[16], ואחרי שאומרים "והוא רחום" וכו' אומרים: "ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהילה"[17], ואעפ"י שאין מקור לאמירת פסוקים אלו אלא זהו מנהג – אין איסור לאומרם. והנוהגים לאומרם אינם חייבים לבטל מנהג זה כי גם לדעת האר"י ז"ל דלעיל, שאין אומרים מזמורים קודם ערבית, מותר לומר פסוקים מיוחדים. ומי שאינו נוהג לאומרם – ימשיך כמנהגו[18].
ה. שבתות ומועדים – בשבתות וימים טובים וכן ביום הכיפורים (אפילו אם חל בחול) – לא אומרים "והוא רחום" וכו'[19].
ו. "חצי קדיש" קודם ק"ש – גם אם מתפללים תפילת ערבית סמוך לתפילת מנחה – יאמרו "חצי קדיש" קודם התפילה, וכן אם אמרו קדיש לאחר סיום שיעור וכדו' קודם תפילת ערבית – יכולים לומר "חצי קדיש" שקודם תפילת ערבית[20].
[1] שו"ע סי' רל"ה סעי' ב'.
[2] שו"ע סי' רל"ה סעי' ב', ועי' סי' רל"ב סעי' ב'.
[3] עי' ב"י סי' רס"ז, ועי' כה"ח סי' רל"ה ס"ק י"ג.
[4] כה"ח סי' רל"ה ס"ק ד'.
[5] בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ה'.
[6] תהלים ק"ד.
[7] בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ה'.
[8] תהלים מ"ט.
[9] אחרונים.
[10] תהלים מ"ו, ח'.
[11] תהלים פ"ד, י"ג.
[12] תהלים כ', י'.
[13] תהלים ע"ח, ל"ח.
[14] תהלים כ', י'.
[15] עי' בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'. פרי עץ חיים שער ט"ו. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ה'.
[16] דברים ד', ל"א.
[17] נחמיה ט', ה'.
[18] בא"ח פרשת פקודי סעי' ב'.
[19] בא"ח פרשת פקודי סעי' א', ועי' כה"ח סי' רל"ה ס"ק ז', ועי' זוה"ק תרומה דף ק"ל ע"א שאומר שבשבת אסור לאומרו לפני ערבית.
[20] נתיבי עם סי' רל"ה סעי' א'.