קרבנות ו"אשרי"
א. "פתח אליהו" – טוב לומר קודם תפילת מנחה "פתח אליהו" כיון שזה מועיל לפתיחת הלב[1].
ב. תפילות קודם תפילת י"ח – קודם תפילת י"ח יאמר: "לשם ייחוד", "למנצח על הגיתית לבני קורח" וכו'[2], "פרשת התמיד", "קטורת", "אשרי" וכו'[3] ו"תיכון תפילתי" וכו'[4].
ג. "פרשת העקידה" – יש מי שאומר שצריך לומר את "פרשת העקידה" גם קודם תפילת מנחה, ויש מי שאומר שלא צריך, וכן נוהגים[5].
ד. המאחר לבוא לביה"כ – יש אומרים שקריאת "קרבן התמיד" ו"פיטום הקטורת" אינם מעכבים, ולכן אם בא לבית הכנסת מאוחר או שהוא ממהר יאמר רק מזמור "אשרי" וכו' ויתפלל תפילת י"ח[6].
ה. מעלת "אשרי" – הגמרא אומרת[7] ש"כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא". וכל זה הוא דווקא כשמכוונים במזמור, ולכן אומרים מזמור זה קודם תפילת מנחה, ובסיומו אומרים פסוק[8]: "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללוי-ה", שזוהי תפילה ובקשה שנזכה לומר את השבח הזה גם בעולם הבא[9].
ו. "פותח את ידך" – הסיבה העיקרית שתיקנו לומר את המזמור הנ"ל היא הפסוק[10]: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", שבפסוק זה מוזכר שיבחו של הקב"ה שמשגיח על כל אחד מבריותיו, ומפרנס ומשביע לכל חי רצון. ולכן צריך לכוון מאוד בפסוק זה, ואם לא כיוון בו צריך לחזור ולאומרו. ועפ"י הסוד יש הכרח בתפילת מנחה להתפלל על הפרנסה[11].
חז"ל תיקנו לומר את המזמור הנ"ל בתפילת שחרית כדי לבקש על הפרנסה, ובתפילת מנחה כדי להודות להקב"ה על הפרנסה, וכך יש לכוון באמירתו[12].
ז. קדיש קודם תפילת י"ח – לא יתחילו לומר מזמור "אשרי" וכו' לפני התפילה אלא רק כשיש עשרה בבית הכנסת כדי שיוכלו לומר אחריו "חצי קדיש". ואם כשהתחילו לומר "אשרי" וכו' לא היה מניין ורק אח"כ התווספו אנשים והשלימו למניין – יאמרו מזמור אחר כדי שיוכלו לומר אחריו קדיש או שיחזרו ויאמרו מפסוק[13]: "פותח את ידיך" וכו' ויאמרו אחריו קדיש[14].
הפסקה בתפילה
א. הפסק אחרי "ה' שפתי תפתח" – אעפ"י שפסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' שייך לתפילת י"ח, אם אמר: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" ועוד לא התחיל את הברכות של תפילת י"ח, ושמע קדיש או קדושה או "ברכו" או כל דבר שבקדושה – יענה עם הקהל, ואח"כ יתחיל מחדש את פסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' ויתפלל תפילת י"ח. אמנם אם התחיל כבר לומר: "ברוך אתה ה'" לא יענה על קדיש או קדושה או "ברכו" אלא ימשיך בתפילתו, כיון שכבר התכוון להתחלת התפילה, ולא התירו לסיים "למדני חוקיך" אלא רק במקום הכרח שלא תהיה הזכרת שם שמים לבטלה[15].
ב. "יהיו לרצון" – "יהיו לרצון אמרי" וכו' הראשון שייך לתפילת י"ח ואסור להפסיק בינו לבין: "המברך את עמו ישראל בשלום אמן", בקדיש, קדושה או "ברכו" וכו'[16].
ג. קבלת תענית – אם רוצה להתענות תענית יחיד – צריך לקבלה עליו בתפילת מנחה שקודם יום התענית, קודם "יהיו לרצון" וכו' האחרון, ויאמר נוסח זה: "ריבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה למחר, מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית, ואם לא אוכל או לא ארצה, כשאומר[17]: 'מזמור לדוד ה' רועי' – אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עוון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלימה, ותענה עתירתי ותשמע תפילתי, כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה". ואם לא קיבל עליו את התענית במנחה – יכול לקבלה אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית[18].
חזרת הש"ץ
א. חזרת הש"ץ במנחה – כמו בתפילת שחרית כך גם בתפילת מנחה חוזר הש"ץ לאחר תפילת הלחש. וגזרו נידוי על אותם שמבטלים חזרת הש"ץ אעפ"י שהיו יכולים לומר חזרת הש"ץ[19].
ב. כשהשעה דוחקת – אם אין זמן לתפילת מנחה או שהשעה דוחקת, נוהגים שהש"ץ מתחיל את תפילת י"ח בקול רם והצבור מתפללים איתו בלחש, וכשמגיעים לקדושה אומר הש"ץ יחד עם הקהל קדושה בקול רם, ואח"כ ממשיך הש"ץ בקול רם את ברכת: "אתה קדוש" וכו' עד סיומה, ואח"כ ממשיכים (הש"ץ והציבור) להתפלל את שאר התפילה בלחש עד סיום תפילת י"ח, ואומרים וידוי, י"ג מידות, נפילת אפיים וכו' ככל תפילה, אך לא יעשו כך אלא בצורך גדול[20].
לאחר אמירת הוידוי אומרים קדיש "תתקבל", מזמור "למנצח בנגינות", קדיש "יהא שלמא" ו"עלינו לשבח"[21].
מנחה בתעניות
א. קריאת התורה בתענית – בתעניות לאחר ה"חצי קדיש" שקודם תפילת י"ח, מוציאים ספר תורה ועולים שלושה עולים וקוראים בפרשת "ויחל", ואח"כ מחזירים את הס"ת, אומרים "חצי קדיש" ומתפללים תפילת י"ח (ואומרים בה "עננו")[22].
ב. מזמור "תפילה לעני" – בתפילת מנחה בתענית אומרים לאחר מזמור "למנצח בנגינות" את מזמור "תפילה לעני" וכו', וממשיך את סיום התפילה כביום רגיל[23].
ג. בסיום התענית – בין בתענית יחיד ובין בתענית ציבור טוב לומר לאחר תפילת מנחה: "רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם מביא קרבן, ואין מקריבים ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי"[24].
נשיאת כפיים במנחה
א. נשיאת כפיים בתענית – הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת שחרית, מוסף ונעילה אבל לא במנחה כיון שזה זמן שיכולים הכהנים להיות בשכרות. וגזרו שלא לשאת כפיים גם בתפילת מנחה של תענית בגלל תפילת מנחה של שאר הימים. אמנם אם מתפללים תפילת מנחה סמוך לשקיעת החמה, היא דומה לנעילה שאז הוא זמנה ואינה מתחלפת במנחה של שאר הימים, ולכן במקרה כזה נושאים כפיים[25].
ב. זמן נשיאת כפיים – יכולים הכהנים לשאת את כפיהם בתפילת מנחה של תענית צבור בתנאי שיתחילו להתפלל כחצי שעה לפני השקיעה וכדלעיל, ואם התחילו להתפלל מזמן פלג המנחה, דהיינו שעה ורבע לפני שקיעת החמה, אם נושאים את כפיהם אין מוחים בידם[26].
ג. כהן שאינו מתענה – כהן שאינו מתענה לא ישא כפיו בתפילת מנחה של התענית, ויצא מבית הכנסת בשעה שהכהנים האחרים נושאים כפיהם כדי שלא יאמרו עליו שהוא פסול או פגום (ועיין לעיל בפרק י"ט ביתר פרטי דיני ברכת כהנים)[27].
[1] מורה באצבע בסופו סי' י' אות של"א. ועי' בא"ח פרשת בהר בסוף ההקדמה.
[2] תהלים פ"ד.
[3] תהלים קמ"ה.
[4] אחרונים.
[5] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ב'.
[6] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ה'. כה"ח סי' רל"ב ס"ק ו'. שו"ע סי' רל"ד סעי' א'. נתיבי עם סי' רל"ב. אחרונים.
[7] ברכות ד' ע"ב.
[8] תהלים קט"ו, י"ח.
[9] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ד'. ועי' ברכות ד' ע"ב.
[10] תהלים קמ"ה, ט"ז.
[11] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ד'. ועי' ברכות ד' ע"ב.
[12] עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ד'.
[13] תהלים קמ"ה, ט"ז.
[14] כה"ח סי' רל"ד ס"ק ב' וסי' נ"ה ס"ק מ"א. ועי' מג"א סי' רל"ד ס"ק א'. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ו'.
[15] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י' (ואע"פ שהוא מסופק, הכי מסתבר).
[16] בא"ח פרשת ויקהל סעי' י'.
[17] תהלים כ"ג.
[18] בן איש חי ש"ש פרשת ראה סעי' ל"ז.
[19] בית יוסף סי' רל"ב. כה"ח שם ס"ק ח'-י'. ארץ חיים שם ס"א. בית יוסף סי' רל"ד. כה"ח שם ס"ק ה'.
[20] שו"ע סי' רל"ב סעי' א' וסי' קכ"ד. כה"ח סי' רל"ב ס"ק י' וסי' קכ"ד ס"ק ט', י'. ארץ חיים סי' רל"ב בשם פתח הדביר.
[21] כה"ח סי' רל"ב ס"ק ו'.
[22] שו"ע סי' תקס"ו סעי' א', כה"ח ס"ק י'.
[23] עיין כה"ח סימן קל"ב ס"ק כ"ה.
[24] עפ"י ברכות י"ז ע"א.
[25] שו"ע סי' קכ"ט סעי' א'. ועי' סי' תקס"ו סעי' ח' וסי' תרכ"ג סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ז'.
[26] בא"ח פרשת תצוה סעי' כ"ג. עוד יוסף חי פרשת ויקהל סעי' ו'. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ה'. כה"ח סי' קכ"ט ס"ק א', ז'. ועי' רש"י תענית כ"ו ע"ב ד"ה "כיון דסמוך לשקיעת החמה".
[27] פרי חדש סי' קכ"ט ס"ק א' ועי' כה"ח שם ס"ק ה'.