תפילין במנחת ער"ש
א. בתפילת מנחה של ערב שבת – אין להניח תפילין כלל, וגם הנוהגים להניח תפילין של "שימושא רבא"[1] בימות החול – לא יניחום בתפילת מנחה של ערב שבת[2].
וידוי וי"ג מידות
ב. אין אומרים וידוי וי"ג מידות בתפילת מנחה של ערב שבת[3].
"ה' מלך גאות לבש"
ג. אומרים את מזמור התהילים: "ה' מלך גאות לבש"[4] לפני קדיש "יהא שלמא" במקום מזמור: "למנצח בנגינות מזמור שיר"[5] שנהוג לומר בימות החול.
מנחה של חול אחרי שהציבור קיבלו שבת
ד. המגיע לבית הכנסת ומצא שהציבור קיבלו עליהם את השבת מוקדם[6] ורוצה להתפלל מנחה ביחיד – יתפלל מחוץ לבית הכנסת. אבל אם התחיל להתפלל מנחה בתוך ביהכ"נ ורק אז קיבלו הציבור שבת עליהם – אינו חייב לצאת תוך כדי תפילה וימשיך בתפילתו בתוך בית הכנסת[7] [וראה עוד מש"כ בפרק י"ד סעי' כ"ח].
תפילת מנחה בערב שבת בימים מיוחדים
עשרה בטבת
ה. עשרה בטבת בחל ביום שישי – יש להתפלל מנחה מוקדם מספיק כדי להספיק לקרוא בתורה ולברך "ברכת כהנים" לפני השקיעה[8].
נשיאת כפיים
ו. מותר לכהנים לשאת כפיהם לכתחילה אם מתפללים כחצי שעה או ארבעים דקות לפני השקיעה, ובמקום הצורך יכול להקדים לפני כן, ובלבד שהגיע זמן פלג המנחה[9].
מנחה בפלג
ז. הרוצה להתפלל מנחה מוקדם לפני פלג המנחה – יכול להתפלל מנחה, אבל אין נושאים הכהנים כפיים לפני פלג המנחה[10].
זריזות לאחר ערבית
ח. אחרי תפילת ערבית ימהרו ללכת לביתם, כדי שהצמים יוכלו לאכול מיד כשמותר[11], ולא יאריכו את התענית ללא צורך.
ערבית לפני צאת הכוכבים
ט. אם מסיימים ערבית לפני צאת הכוכבים יש להזכיר למתפללים שלא לאכול לפני "צאת הכוכבים", ויזכרו לומר "קריאת שמע" בשלמותה אחרי צאת הכוכבים שזהו זמנה. ובכל מקרה טוב להזכיר לציבור שלא לשתות אחרי הקידוש לפני המוציא יותר מרביעית מים, כדי לא להכנס לספק ברכה אחרונה. ואחרי המוציא ישתו כרצונם[12].
ערב שבת חנוכה
י. בערב שבת חנוכה יש להקפיד להתפלל מנחה לפני הדלקת הנרות, וכמה טעמים לדבר[13] ראה פרק י"א סעי' ל"ט ואילך.
ערב "שבת שובה"
יא. בתפילת מנחה בערב "שבת שובה" אומרים "אבינו מלכנו" אחרי חזרת הש"ץ לפני קדיש תתקבל[14].
[1] שימושא רבה הם תפילין לפי סברת רב שר שלום גאון, ונקרא כן על שם חיבור קטן על הלכות תפילין, ונקרא בשם: שימושא רבה, ונתיחס לגאונים. והמיוחד בתפילין דשימושא רבה הוא, ששיעור גודל הבתים צריך להיות אצבעים על אצבעים בדיוק (2 ס"מ). סדר הפרשיות של תפילין שימושא רבא כדברי רש"י. ושער הכוונות (דרושי תפילין, דרוש ו') כתב שעולה כשתי הסברות (רש"י, ור"ת) וז"ל: "בבוקר היה לובש שני זוגות, דרש"י ור"ת, ובמנחה של שמושא רבה לבד. והיה או' דתפילין אלו דשמושא רבה הם כפי שני הסברות דרש"י ור"ת ועולי' במקום ב' הסברות". ואינו אלא רק בזמן תפילת המנחה.
[2] בא"ח (ש"ר פרשת וירא סעי' כ"ג), והביא הטעם: "ודע כי הנוהגין להתפלל מנחה בתפילין – לא יניחום במנחת ערב שבת, כי כבר נתנוצץ קדושת שבת, שהוא עצמו אות, וכמו שכתב רבינו חיד"א (מחזיק ברכה סימן כ"ה), בשם המקובל מהר"ם פאפירש ז"ל, ושומר אמונים, עיין שם", עכ"ל. וכן הביא כה"ח (סי' כ"ה ס"ק ק'). ועוד כתב (סי' כ"ט ס"ק ב'): "ועיין שער הכוונות (דף ס"ב ע"א) שכתב דמשעה חמישית ואילך מתחלת תוספת קדושת שבת, יעו"ש".
[3] שו"ע (סי' רס"ז סעי' א').
[4] תהילים (צ"ג).
[5] תהילים (ס"ז).
[6] וראה לעיל פרק י"א, י"ד, לגבי הזמן שמקבל על עצמו הציבור את השבת.
[7] שו"ע (סי' רס"ג סעי' ט"ו-ט"ז), ז"ל: "מי ששהה להתפלל מנחה בע"ש עד שקבלו הקהל שבת – לא יתפלל מנחה באותה בהכ"נ אלא ילך חוץ לאותו בהכ"נ ויתפלל תפלה של חול, והוא שלא קבל שבת עמהם, אבל אם ענה וקבל שבת עמהם – אינו יכול להתפלל תפלת חול, אלא יתפלל ערבית שתים. אם בא לבהכ"נ סמוך לקבלת הצבור שבת – מתחיל להתפלל מנחה, ואע"פ שבעודו מתפלל יקבלו הצבור שבת – אין בכך כלום, הואיל והתחיל בהיתר". וע"ע שו"ת קול אליהו (שבת פרק ה' שאלה ח' ובהערות שם).
[8] עיין מאמר מרדכי, למועדים ולימים (פרק כ"ד סעי' נ"ו).
[9] עיין שו"ע (סי' קכ"ט סעי' א'-ב'), כה"ח (שם ס"ק ז'), בא"ח (ש"ר פרשת תצוה סעי' כ"ג), שו"ת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' ה'), לוח אר"י, מאמר מרדכי, הלכות לימות החול (פרק י"ט סעי' פ"ג), מאמר מרדכי, למועדים ולימים (פרק כ"ד סעי' כ"ב).
[10] אף על פי שאומרים בשמו של החזון איש שהתיר אפילו במנחה גדולה, אין אנו נוהגים כן. ועיין מאמר מרדכי, הלכות לימות החול (פרק י"ט סעי' פ"ג), מאמר מרדכי, למועדים ולימים (פרק כ"ד סעי' כ"ב).
[11] מכל מקום אין לאכול לפני קידוש גם כשעשרה בטבת חל ביום שישי.
[12] אחרונים. ועיין בא"ח (פרשת נשא ש"ר סעי' ח'). וראה בהרחבה בפרק ט"ז סעי' ע"ז בענין זה.
[13] בא"ח (ש"ר פרשת וישב הל' חנוכה סעי' כ'), וז"ל: "וצריכין להזהר בערב שבת, שיתפלל מנחה, ואחר כך מדליקין, ולא יעשה מנהג בורים, שמדליקין נר חנוכה ואחר כך מתפללים, דהוי תרתי דסתרי".
[14] עיין מאמר מרדכי, למועדים ולימים (פרק ל"ו סעי' ל"ג-ל"ד).