גזיזת ציפורנים בע"ש
קציצת ציפורניים
א. מצווה לקצוץ את ציפורניו בערב שבת[1].
סדר הגזיזה
ב. יש שכתבו[2] שיש ליטול הצפורניים בסדר הבא: בדאג"ה בימין (מתחילים באצבע השניה שהיא "אצבע" ואח"כ הרביעית וכו'), ובשמאל דבהג"א (מתחילים בקמיצה). אך האר"י לא חשש לכך[3]. ולכן מי שלא נהג להקפיד בכל הנ"ל- יעשה כרצונו, ומי שנהג להקפיד – ימשיך במנהגו. ואנו לא מקפידים באזהרות אלו[4].
ג. יש אומרים[5] שלא לקוץ צפורני ידיו ורגליו ביום אחד, ולכן נוהגים לקוץ צפרני הרגליים – ביום ה' והידים – ביום ו'. אך האר"י – לא חשש לכך, ולכן נוטלים ציפורני ידים ורגלים אפילו ביום אחד [6].
ד. נכון להקפיד ליטול את צפורני יד ימין קודם לשמאל[7].
זמני קציצת צפורנים
ה. מותר לקצוץ ציפורני ידיו ורגליו כבר ביום חמישי[8]. אולם טוב לקוצצן בערב שבת [ואין זה משנה אם לפני חצות או אחר חצות][9].
ו. יש מקפידים לא להסתפר ולא ליטול צפורנים בראש חודש אף כשחל בע"ש[10]. ויש שלא חוששים לכך. ואולם אם הצפורנים ארוכות כ"כ עד שיוצאות מחוץ לבשר – יש לגזזן בע"ש אף בר"ח[11].
זריקת ציפורניים
ז. אין לזרוק ציפורניים שנקצצו על הרצפה במקום שעוברים ושבים[12]. וכן כשקוצץ ציפורניו – לא יניחם על בגדיו או מנעליו[13] אלא על מגבת נייר וכדו' בזהירות כך שלא יתפזרו, ויזרקם בבית הכסא ויוריד עליהם מים.
נפילת ציפורן
ח. ציפורן שנפלה על הרצפה או על שטיח – יש להשתדל למוצאה ולהשליכה לבית הכסא. אם קשה למוצאה – יטאטא את הרצפה או השטיח [או ינערו] כדי שלכה"פ יזיזה ממקומה, משום שציפורן מזיקה רק כשהיא נשארת במקום נפילתה[14].
נט"י אחר קציצת צפורנים
ט. יש ליטול ידים אחרי קציצת הציפורניים[15]. ואין צורך ליטול בכלי ודי ליטול ישר מהברז, וכן אין צורך ליטול שלוש פעמים על כל יד[16]. והמחמיר ליטול ג' פעמים – תבוא עליו ברכה, ובפרט אם ציפורניו היו עודפות על הבשר[17].
[1] שו"ע (סי' ר"ס סעי' א').
[2] רמ"א (סי' ר"ס סעי' א').
[3] שער הכוונות (דרושי סדר שבת דרוש א ענין קבלת שבת), וז"ל: "אח"כ היה חותך וקוצץ צפורניו לכבוד שבת מידיו ומרגליו והיה קוצצן כסדרן ולא היה חושש ולא מקפיד אל אותו הסדר הנז' בספר אבודרהם בענין קציצת הצפרנים", משנ"ב (סי' ר"ס ס"ק ח'). כה"ח (שם ס"ק טו"ב).
[4] ראה כה"ח (סי' ר"ס ס"ק טו"ב).
[5] משנ"ב (סי' ר"ס ס"ק ו').
[6] שער הכוונות (דרושי סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת) וז"ל: "אח"כ היה חותך וקוצץ צפורניו לכבוד שבת מידיו ומרגליו". כה"ח (סי' ר"ס ס"ק טו"ב).
[7] ראה רמ"א (סי' ר"ס סעי' ב') ופרישה (שם סוף אות י') ובערוך השולחן (שם סעי' ו'). וראה לעיל סעיפים י"ז-ח"י.
[8] ראה ט"ז (סי' ר"ס ס"ק א'), מג"א (סי' ר"ס ס"ק א'), מחזיק ברכה (סי' ר"ס ס"ק ו'). ראה משנ"ב (שם ס"ק ו'). וראה בכה"ח (סי' ר"ס ס"ק ט"ו) שכתב שיש מקפידים לא ליטול ציפורניים ולא להסתפר ביום חמישי משום שציפורניים ושערות מתחילים לצמוח שלושה ימים אחרי שנקצצו, ואין לעשות שיהיה זה בשבת. והביא כמה דעות חולקות על זה, מכמה טעמים: א. יש מי שאומר שאין זה נכון ומתחילים לצמוח מיד. ב. שאנשי משמר היו מסתפרים ביום חמישי (תענית פ"ב מ"ז). ומשמע מרש"י שם שכן היה דרך רוב בני אדם להסתפר בחמישי, וע"כ אין לחשוש לזה.
[9] ראה משנ"ב (סי' ר"ס ס"ק ה') שכתב שמשום יקריה דשבת יש לקצוץ בע"ש.
[10] צוואת ר' יהודה החסיד, וראה בבאר היטב (סימן ר"ס ס"ק ב') וראה משנ"ב (סי' ר"ס ס"ק ז').
[11] כה"ח (סי' ר"ס ס"ק ט', י"ב).
[12] נדה (י"ז ע"א): "אמר רבי שמעון בן יוחאי: ה' דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו… והנוטל צפרניו וזורקן לרה"ר… מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ת"ר: ג' דברים נאמרו בצפרנים: שורפן – חסיד, קוברן – צדיק, זורקן – רשע", עכ"ל. משנ"ב (סי' ר"ס ס"ק ו'), כה"ח (שם ס"ק י"א).
[13] עיין כה"ח (סי' ר"ס ס"ק י"א) דגורם רעה לעצמו, ועיי"ש שהביא שהאר"י לא חש לזה.
[14] משנ"ב (סי' ר"ס ס"ק ו'), כה"ח (שם ס"ק י"א) ובא"ח (ש"ש פרשת לך-לך סעי' י"ד).
[15] שו"ע (או"ח סי' ד' סעי' י"ח י"ט).
[16] שערי תשובה (סי' ד' ס"ק י"ב), כה"ח (סי' ד' ס"ק ס"א).
[17] בא"ח (ש"ר תולדות סעי' י"ז).