קדושת תפילין ושאר חפצי קודש והזהירות בהן
א. החלפת רצועה – כיון שמעלתן של תפילין של ראש גדולה ממעלתן של תפילין של יד, אסור לקחת רצועה או כיס מתפילין של ראש ולהעבירם לתפילין של יד, כיון שמעלין בקודש ולא מורידין, אך אם עושה להיפך – מותר[1] .
ב. בין בתפילין של יד ובין בתפילין של ראש, אין להפוך את צדדי הרצועה, כלומר אין לעשות את הצד שבו הרצועה מחוברת לבית, להיות בצד השני שאינו מחובר לבית, מהטעם שמעלין בקודש ואין מורידין[2].
ג. מעלתן של תפילין של ר"ת גדולה יותר ממעלתן של תפילין של רש"י, לכן אין לקחת בתים, רצועות או כיסים של ר"ת ולעשותם לשל רש"י, כיון שמעלין בקודש ואין מורידין, אך עם עושה להיפך – מותר[3].
ד. בכל הדינים של מעלין בקודש ואין מורידין, אם התנה מראש מותר להעביר כיסים, בתים ורצועות[4] מתפילין אחד לשני. אף על פי כן טוב שלא להתנות ולא לסמוך על תנאי כלל[5].
ה. שימוש בכיס התפילין – כיס המיוחד לתפילין – אסור לשים בו שום דבר של חולין. אך אם עדיין לא שם בו תפילין – מותר להשתמש בו שימוש של חול[6].
ו. אם זימן כיס זה כדי לשים בו תפילין באופן קבוע, ועכשיו שם בו תפילין על דעת לפנותם משם – נאסר עליו להשתמש בכיס תשמיש של חול, אלא אם כן התנה בשעה ששם שם את התפילין, שאחרי שיפנה אותם, הכיס יהיה של חול[7].
ז. כשאסור להשתמש בכיס של תפילין, אסור גם להניח בו מעות לצדקה או סידור תפילה וכד', אלא אם התנה כך מתחילה[8].
ח. אדם שהשתמש בכיס של חברו ושם בו תפילין, וחברו עוד לא השתמש בכיס זה כלל – מותר לחברו להשתמש בו תשמיש של חול, כיון שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. אבל אם גנב בגד ועשאו כיס, שאז קנה (הגנב) את הכיס בשינוי מעשה שעשה בבגד – נאסר הכיס מלעשות בו שימוש של חול[9].
ט. בזיון התפילין – אסור להניח תפילין או ספרי קודש, בין בכתב בין בדפוס, תחת רגליו או על המיטה לצידו או תחת ראשו ממש, אפילו שהם מונחים כלי בתוך כלי, כיון שזה דרך בזיון. ואותם הנוהגים להניח תהלים תחת ראשם או תחת ראשו של תינוק – טועים[10].
י. תשמיש – אסור לשמש מיטתו בחדר שיש בו תפילין או ספרי קודש אפילו שהם בדפוס, עד שיעשה מחיצה בינו לבינם שגובהה עשרה טפחים לפחות, או שיכסם בשני כיסויים[11].
יא. וילון – וילון קבוע מועיל לעניין המחיצה הנ"ל, ובתנאי שלא יהיו בוילון חורים גדולים שאפשר לראות דרכם את הספרים. ואם החורים קטנים, והספרים אינם נראים למתבונן מרחוק – מותר[12].
יב. כיסויים – אם שני הכיסויים הנ"ל, שמכסה בהם את התפילין, מיוחדים להם, כגון כיס התפילין שמונח בתוך כיס הטלית – נחשבים שניהם ככיסוי אחד, וצריך כיסוי נוסף[13]. ואם מניחם בתוך כיסם ובנוסף מניחם בארון בגדים – מותר, ויש מקילים אפילו בלא שיניחם בכיסם אם מניחם בארון בגדים[14], וכן נוהגים[15].
יג. כיס ובגד – אם הניח את התפילין בכיסם ופרס על הכיס בגד, אעפ"י שהבגד אינו מכסה את הכיס מלמטה – נחשב הדבר כשני כיסויים[16].
יד. כריכת הספרים – כריכת הספרים – יש אומרים שנחשבת ככיסוי אחד ויש אומרים שהיא נחשבת חלק מגוף הספר ולכן צריך עוד שני כיסויים, ולכן יש להקל רק בשעת הדחק כשאין לו אפשרות אחרת לכסות[17].
טו. תפילין על המיטה – כשישן במיטתו ואינו משמש מיטתו, מותר להניח תפילין או ספר קודש תחת הכר אם אינו תחת ראשו ממש. אבל כשמשמש מיטתו צריך להניח את התפילין תחת הכר בכלי בתוך כלי, והכר נחשב ככלי אחד, אך לא יניחם תחת ראשו ממש[18]. ולא יעשה כן אא"כ אין לו מקום אחר לשומרם[19].
טז. מגירה או מדף – אם יש מגירה או מדף המחוברים למיטה, וגבוהים ג' טפחים (כ -24 ס"מ) או נמוכים ג' טפחים מהמיטה – מותר להניח עליהם תפילין כשהוא שוכב על המיטה. ואם אשתו עמו, יניחם במדף בכלי בתוך כלי[20].
זהירות בתפילין – שונות
יז. זהירות בתפילין של ראש – בשעה שיש תפילין בראשו לא ישים עליו דבר שאין דרכו להיות על הראש כגון מטפחת, כובע וכדו', שגנאי הוא לתפילין[21].
יח. דבר שדרכו להיות על ראשו כגון כובע, כיפה וכדו', מותר להניחו על ראשו אפילו הוא מונח על התפילין (בתנאי שאינו חוצץ בין הראש לתפילין). אבל אם הוא משא כבד של ד' קבין שהם למעלה מ -5 ק"ג כגון קסדה וכדו', אסור להניחם על ראשו, מפני שהתפילין נדחקות[22].
יט. זהירות בתפילין של יד – כשמניח תפילין של יד לא ישא דבר בין אצילי ידיו – כדי שלא יהיה הפסק בין התפילין לליבו. אך בגד אינו נחשב כמבדיל כיון שדרכו בכך[23].
כ. גשם – כשהולך מביתו לבית הכנסת מעוטר בתפילין והחלו לרדת גשמים, לא יניח מטפחת על ראשו, אלא יחלוץ את התפילין. ובכובע גשם המחובר למעיל ומשמש לכיסוי הראש נוהגים להקל[24].
כא. מקומות מטונפים – כשהולך מביתו לביהכ"נ כשהוא עטוף בטלית ומוכתר בתפילין, ייזהר כשעובר במקומות המטונפים לכסות את התפילין. וטוב שתמיד כשהולך מביתו לביהכ"נ יכסה את התפילין כיון שיש לחוש שמא יש מקומות מטונפים ולא שם לב אליהם, ובפרט אם עובר ליד פחי אשפה פתוחים, ויש מחמירים אפילו ליד פחי אשפה סגורים (צפרדעים וכדו') אם יש בהם ריח רע[25].
כב. הנחתם בביתו – אם הלך לביהכ"נ קודם שהגיע זמן לבישת טלית ותפילין, כגון בימי הסליחות וכדו', אם יש לו פנאי, טוב שילך לביתו ויתעטף בטלית ויניח תפילין ויחזור לביהכ"נ, ואם אין לו פנאי – יניחם בחדר צדדי ויכנס לביהכ"נ[26].
כג. תפילין שנפלו – אם נפלו לו התפילין מידיו לארץ – צריך להתענות יום אחד ונכון שיהיה באותו היום, ואם קשה לו להתענות – יפדה את התענית בצדקה (ועיין סעיף מ"א בעניין תענית זו). ושיעור גובה הנפילה הוא למעלה משלושה טפחים[27].
כד. אם נפלו התפילין כשהיו בתוך כיסם, או שנפלו תוך ג' טפחים – אינו חייב להתענות אלא ייתן צדקה (ועיין סעיף מ"א בעניין תענית זו)[28].
כה. אם ראה שנפלו תפילין של אחרים, או ראה שהתפילין שלו נפלו ע"י אחרים – אינו חייב להתענות, ואם ייתן צדקה – תבוא עליו ברכה[29].
כו. רצועות שנפלו – אם נפלו הרצועות לארץ – אין צריך להתענות או לתת צדקה[30].
כז. תענית – המתענה מפני שנפלו התפילין, יתענה באותו יום אעפ"י שלא קיבל עליו התענית מאתמול, ויאמר "עננו" בתפילה כמו בתעניות. אך אם נפלו לו התפילין בשבת – לא יתענה בשבת אלא ביום ראשון. ואם נפלו לו לאחר שכבר אכל – יתענה מאותה שעה שנפלו עד השקיעה אך לא יאמר בתפילה "עננו"[31].
כח. זהירות באחיזה – צריר להיזהר בכבוד התפילין שלא יאחזם בקשר או ברצועות, ואפילו בשעת הנחתם יזהר שלא יתפסם ברצועות לבד, אלא יאחז בידו השנייה בבתים[32].
כט. תליית התפילין – יזהר שלא לתלות את התפילין, בין ברצועות ובין בבתים, על מסמר, יתד וכדו' שמחוברים בקיר, ולא יניחם על שולחן כשהרצועות משתלשלות לארץ, ובפרט צריך להיזהר בר"ח כשחולץ את התפילין לפני תפילת מוסף ומניחם על הכסא או על השולחן. אבל אם אוחזם בידו – אין להקפיד אם הרצועות משתלשלות[33].
ל. כשהתפילין מונחות בכיסם, מותר לתלותם על מסמר, יתד וכדו' אבל ס"ת אסור לתלות אפילו כשהוא בתוך נרתיקו[34].
לא. אסור להניח תפילין גלויים בתוך סל שתלוי בחבל או בתוך שקית ניילון שקופה[35].
לב. זהירות בהוצאתם – כשמוציא את התפילין מכיסם, לא ינער את הכיס, משום בזיון מצווה, אלא יוציאם בידו[36]. ואם כיס התפילין כרוך בחוט יזהר שלא יתפוס בחוט והכיס יתגלגל, אלא יפתח את החוט בידו[37], ולכן עדיף שיסגור את שקית התפילין בכפתורים או ברוכסן[38].
לג. זהירות בקיפולם – מי שקושר את שקית התפילין שלו בחוט, יזהר לגלול את החוט סביב לכיס ולא להיפך. ויש מדקדקים בכך גם בכיס החיצון שבו הטלית והתפילין[39] (ויש להיזהר בכך ב'תפידנית' וכדו').
לד. אם כרך תפילה אחת עם הרצועות שלה ורוצה להניחה בכיס, והכיס נמצא רחוק ממנו – לא ישלח את ידו שבה נמצאת התפילה להביא את הכיס, משום בזיון מצווה, אלא יפשוט את ידו השנייה (הריקה) וייקח את הכיס[40].
לה. שינה עם תפילין – יזהר שלא יישן כשהתפילין עליו ואפילו שינת ארעי וכן לא יתנמנם, ויש מקילים אם מניח עליהם סודר, וראוי להחמיר (ובמיוחד יזהר בכך בחודש אלול כשקמים לסליחות בשעה מוקדמת, או אם היה ער בלילה מכל סיבה שהיא)[41].
לו. כל דבר שנראה לאדם שהוא ביזיון לתפילין יזהר בו מאוד, והדברים הם קל וחומר מציץ של כהן גדול – ומה ציץ שיש בו רק אזכרה אחת קדושתו רבה, ק"ו תפילין שיש בהם אזכרות הרבה[42].
לז. תפילין על סידור – יכול להניח את התפילין על גבי סידור, כיון שמעלתן גדולה יותר[43].
לח. לימוד תורה עם תפילין – על פי הסוד אין לחלוץ תפילין עד שילמד בהם תורה תחילה בין מעט ובין הרבה, ובייחוד בתפילין של רבינו תם. וטוב לקבוע לימוד ב"חוק לישראל" או הלכות וכד'[44].
לט. ברית מילה עם תפילין – כשיש ברית מילה בביהכנ"ס, טוב להישאר עם התפילין עד לאחר המילה[45]. ויש אומרים שרשאי להניחם במיוחד לצורך כך – ואין נוהגים כן. אבל אבי הבן או הסנדק רשאים להניחם[46].
מ. אם יש ברית מילה ביום ר"ח שחולצים אז את התפילין קודם תפילת מוסף – לא יחזור אבי הבן או הסנדק להניחם קודם הברית, אמנם יכול ללבוש אז טלית[47].
מא. קריאת פרשיות התפילין – אחר שגמר להניח תפילין יאמר: פרשת "קדש"[48], ופרשת "והיה כי יביאך"[49] כדי להשלים את ארבע הפרשיות הכתובות בתפילין (בנוסף לק"ש שקורא שיש בה שתי פרשיות – "שמע"[50] ו"והיה אם שמוע"[51]), ואם אינו יכול לאומרם קודם התפילה, יאמרם בסופה בעוד התפילין עליו[52].
מב. שכח לקרוא – אם שכח לקרוא את שתי הפרשיות הנ"ל בעת שהתפילין עליו, ונזכר לאחר שחלצם, נראה שאין לקרותם בעלמא מפני שנראה כמעיד עדות שקר בעצמו כשאומר[53]: "והיה לך לאות על ידך" וכו' – והרי אין על ידיו ועל ראשו כלום. ואין צריך לחזור ולהניחם ולקרוא פרשיות אלו, מפני שקריאת שתי פרשיות אלו אינה בתורת חיוב[54].
מג. אם קורא שניים מקרא ואחד תרגום באחד מד' הפרשיות הנ"ל אינו צריך להניח תפילין[55].
מד. כניסה לבית קברות – לא ייכנס עם תפילין לבית הקברות ואפילו הוא מחוץ לד' אמות של המת[56].
מה. לא ייכנס לבית הקברות המוקף מחיצה עם תפילין בראשו אפילו אם הוא רחוק הרבה מהקברים, אך מחוץ למחיצה מותר אפילו בתוך ד' אמות של הקבר כיון שהמחיצה מפסקת[57].
מו. ארבע אמות של מת – לא ייכנס עם התפילין לתוך ד' אמות של המת. וכל החדר שהמת מונח בתוכו נחשב כד' אמות שלו[58].
מז. מותר להיכנס בתפילין מכוסים לבית הקברות או לד' אמות של המת, אך ייזהר לכסות גם את הרצועות[59].
מח. בית מרחץ – בבית המרחץ (מקווה) יכול להניח תפילין בבית החיצון שכולם שם לבושים. במקום שחלק מהאנשים לבושים וחלקם ערומים – לא יניח לכתחילה, אך אם היו עליו אינו צריך לחולצם. בבית הפנימי שכולם ערומים – אסור להניחם, ואם הם מונחים עליו – יחלצם[60].
[1] שו"ע סי' מ"ב סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ח'.
[2] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ח'. קול יעקב סי' מ"ב ס"ק ו'.
[3] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ח'. ועיין שו"ת הרדב"ז ב"א רפ"ו. קול יעקב סי' מ"ב ס"ק ט"ו, ל"ד.
[4] שו"ע סי' מ"ב סעי' ב'. עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ח'.
[5] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ח'. קול יעקב סי' מ"ב ס"ק ט', ט"ז.
[6] שו"ע סי' מ"ב סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' כ'.
[7] שו"ע סי' מ"ב סעי' ג'. קול יעקב שם ס"ק ט"ו, ט"ז. משנ"ב שם ס"ק י"ב. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ט, כ'.
[8] שו"ע סי' מ"ב סעי' ג'. קול יעקב שם ס"ק י"ז. משנ"ב שם ס"ק י"א.
[9] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ט. קול יעקב סי' מ"ב ס"ק י"ט.
[10] שו"ע סי' מ' סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק ט"ז. משנ"ב שם ס"ק ד'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ט"ז.
[11] שו"ע סי' מ' סעי' ב' וסי' ר"מ סעי' ו'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ט"ז. כה"ח סימן מ' ס"ק ט"ז, טו"ב.
[12] כה"ח סי' ר"מ ס"ק מ"ה.
[13] שו"ע סי' מ' סעי' ב'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ד.
[14] עי' דרכי טהרה פרק כ"ב סעי' מ"ה (דרכי טהרה השלם פרק כ"ב סעי' מ"ח).
[15] כה"ח סי' ר"ם ס"ק נ"א.
[16] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ט"ו. כה"ח סי' מ' ס"ק ט'. משנ"ב שם ס"ק ז'.
[17] כה"ח סי' מ' ס"ק י"ד. משנ"ב שם ס"ק ד'.
[18] שו"ע סי' מ' סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק כ"ה. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ט"ז.
[19] כה"ח סי' מ' ס"ק כ"ו. משנ"ב שם ס"ק י"א.
[20] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ח"י. כה"ח סי' מ' ס"ק כ"ו. משנ"ב שם ס"ק י"א.
[21] שו"ע סי' מ"א סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ח.
[22] שו"ע סי' מ"א סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ו'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ח.
[23] כה"ח סי' מ"א ס"ק ג'.
[24] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ח"י. אחרונים.
[25] כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"א.
[26] כה"ח סי' כ"ה ס"ק י"ז.
[27] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ח. כה"ח סי' מ' ס"ק ה' באורך. משנ"ב שם ס"ק ג'. שו"ת רב פעלים ח"א סי' ל"ג.
[28] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ח. כה"ח סי' מ' ס"ק ה', ז'.
[29] שו"ת חיים שאל ח"א סי' י"ב. מחזיק ברכה סי' מ' אות ג', ואינו דומה לס"ת שנפל. כה"ח סי' מ' ס"ק ח'.
[30] כה"ח סי' מ' ס"ק ה'.
[31] כה"ח סי' מ' ס"ק ו'. אחרונים.
[32] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ג. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ב. כה"ח סי' מ' ס"ק א'. משנ"ב שם ס"ק ב'.
[33] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ב. כה"ח סי' מ' ס"ק א'.
[34] שו"ע סי' מ' סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ב'. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ג.
[35] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' י"ג.
[36] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ה' בשם ספר חסידים סי' רע"ג.
[37] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ה' בשם כה"ח פלאג'י . שו"ע סי' קמ"ז סעי' ה'.
[38] עיין עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ה'.
[39] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ד. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ה'.
[40] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ה'.
[41] כה"ח סי' מ"ד ס"ק ג'.
[42] עפ"י עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ה'. אחרונים.
[43] כה"ח סי' כ"ה ס"ק ק"א.
[44] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"א. כה"ח סי' כ"ה ס"ק פ"ט וסי' ל"ח ס"ק ל"ב. מחזיק ברכה סי' כ"ה אות טו"ב.
[45] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' א'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק צ"ב.
[46] כה"ח סי' כ"ז ס"ק צ"ב.
[47] כה"ח סי' כ"ה ס"ק צ"ט.
[48] שמות י"ג, א-י'.
[49] שמות י"ג, י"א-ט"ז.
[50] דברים ו' ד'-ט'.
[51] דברים י"א, י"ג-כ"א.
[52] בא"ח פרשת וירא סעי' כ"ה.
[53] שמות י"ג, ט"ז.
[54] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' י'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק כ"ז.
[55] שם.
[56] שו"ע סי' מ"ה סעי' א'.
[57] כה"ח סי' מ"ה ס"ק א'.
[58] כה"ח סי' מ"ה ס"ק ב'.
[59] כה"ח סי' מ"ה ס"ק ד'.
[60] כה"ח סי' מ"ה ס"ק ה'.