סדר השינה [1]
א. זמן השינה הנצרך – צריך לישון בלילה משש עד שמונה שעות, ובזה יוצא ידי חובה בשמירה על בריאות הגוף, אך אם ישן יותר משמונה שעות – יכול להזיק לבריאותו.
- בדרך כלל טוב שיישן לא יותר משש שעות, כדי שיוכל לעסוק בשאר הלילה בתורה ובזה ישמור גם על בריאות נפשו, אולם אם מרגיש ביום מסוים שהוא עייף מדי, יכול לישון יותר משש שעות[2].
- אם ישן פחות משש שעות, כגון בלילי שישי או לילי ערב ר"ח וכדו', שעורכים אז לימוד מיוחד, או אם קם מוקדם מהרגיל כגון בחודש אלול ועשרת ימי תשובה שמשכימים לסליחות וכדו' – יבטח בבורא עולם שלא יחסר לו דבר מבריאות גופו ומוסיף לבריאות נפשו[3].
ב. מעלת השינה – כתב הבא"ח: "השינה לאדם בלילה יש בה צורך ותועלת גם מצד הרוחניות", ולכן צריך לכוון שגם בשעת השינה הוא עובד את בוראו, ועל זה נאמר[4]: "בכל דרכיך דעהו", ולכן תקנו חכמים ברכת "המפיל" קודם שהולך לישון. וטוב שאדם יגיד קודם שהולך לישון: "הריני מוכן לישן כדי שתהא דעתי צלולה ומיושבת עלי לעבודת ה' יתברך", ובשבת יוסיף: "ומשום עונג שבת"[5].
ג. זמן הראוי לשינה – כל הלילה הוא זמן שינה, אך טוב יותר שתהיה השינה בחצי הראשון של הלילה, הן מצד הגשמיות – בבריאות הגוף, והן מצד הרוחניות – בבריאות הנפש ותיקון העולמות, כי ההשכמה בבוקר מוסיפה חכמה, עוז ובריאות, וכמו שכתב מרן: "יתגבר כארי בבוקר לעבודת בוראו – שיהא הוא מעורר השחר"[6].
ד. זמן השינה לנשים – גם נשים, שעיקר עשיית מלאכתן היא בלילה, עדיף שישנו בחציו הראשון ויקומו לעבודתן בחציו השני, וזהו שאמר שלמה המלך במשלי[7]: "ותקום בעוד לילה ותתן טרף לביתה"[8].
ה. יבדוק נקביו קודם השינה – צריך לבדוק את נקביו קודם שהולך לישון[9].
ו. ברזל – יזהר שלא יהיה עליו ברזל בשעת השינה בלילה, ולעונד שעון – רצוי לשים תחתיו נייד דבק[10].
ז. צורת השינה – יישן תחילה על צד שמאל ולאחר חצות לילה אם רוצה יכול להסתובב לצד ימין[11]. ודבר זה מועיל לביטול כוחות החיצונים[12].
ח. זמן הראוי לתחילת השינה – טוב להיזהר שלא ילך לישון עד שיעברו שלוש שעות מתחילת הלילה כיון שיש בזה טעם לפי הסוד, ואם התפלל תפילת ערבית בפלג המנחה יכול לחשב השלוש שעות מהתפילה[13].
ט. ריחוק השינה מארוחה – ייזהר שלא יישן מיד לאחר שאכל אלא ימתין מעט מגמר אכילתו – וישן[14]. וכל זה הוא אם אכל דבר המתעכל מהר, אך דבר שאינו מתעכל מהר ימתין שלוש עד ארבע שעות[15].
י. שינה מתוך תורה – ישתדל לישון מתוך דברי תורה, וטוב שיהרהר בפסוקים שאומר בקריאת שמע שעל המיטה, ואם אינו יכול יהרהר באותיות האל"ף בי"ת. ונהגו לומר קודם השינה: "דוד מלך ישראל חי וקיים"[16] י"ב פעמים כדי שיהרהר בו עד שיירדם. והיום אפשר לשמוע שיעור מקלטת או מדיסק, וכך יירדם מתוך דברי תורה, אך יזהר שלא יפריע לבני הבית לישון, ולכן טוב שישמע דרך אוזניות[17].
יא. שינה ביום – בדורות קודמים שינה בשעות היום לא הייתה טובה, ודוד המלך היה נזהר שלא לישון ביום יותר משיתין נשמין (ועיין לקמן מהו שיעור זה). אבל בימינו אין לחוש לשינה ביום כיון שירדה מדרגת האדם ואם ישן ביום לא ירד ממדרגתו ולא תזיק לו השינה, ואדרבה, אם יזהר מלישון ביום ייראה כיוהרא, ולכן הרוצה לחוש לזה ידקדק לא לישון יותר משיתין נשמין שהוא זמן מינימום לשינה כמו שינת הסוס (=שהוא זמן של שישים נשימות), אבל אם ישן פחות מכך אין בזה שום חשש[18].
יב. שינה של מצוה – הישן ביום משום שבלילה עסק בתורה, יש בשינה זו מצווה ובזכותה ינצל מירידה ונזק. והוא הדין בכל שינה של מצווה, כגון שישן מחמת חולי וכדו', ובשינה מחמת תענוג יש חשש של ירידה ונזק רוחני[19].
יג. שינה בשבת – שינה בשבת היא מצווה ובכלל עונג שבת, ואפילו האר"י הקדוש היה ישן בזמן זה. וכל זה הוא דווקא לתלמידי חכמים שכל ימות השבוע עסוקים בלימודם, אך בעלי בתים ומי שעובד – יישבו ויעסקו אז בתורה כי[20] "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה" [21].
יד. שיתין נשמין – בשיעור "שיתין נשמין" ישנן כמה שיטות:
א) שלוש שעות[22].
ב) חצי שעה[23].
ג) י"ח דקות[24].
ד) שלוש דקות[25].
וכתב מרן הרי"ח הטוב שכדאי לתפוס את שיטת הביניים[26], וכתבו האחרונים שנהגו כחצי שעה[27].
[1] מתוך מאמר מרדכי הלכות לימות החול פרק א'.
[2] דבר זה נרמז בפסוק (איוב ג', י"ג): "כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי", "אז" בגמטריא שמונה – "ינוח לי".
[3] בא"ח פרשת וישלח סעי' א'.
[4] משלי ג', ו'.
[5] בא"ח פרשת פקודי סעי' ח'. כה"ח סי' רל"א ס'ק ה'-ז'.
[6] בא"ח פרשת וישלח סעי' א'. שו"ע סי' א' סעי' א'.
[7] משלי ל"א, ט"ו.
[8] בא"ח פרשת וישלח סעי' א'.
[9] כה"ח סי' רל"ט ס"ק ה'.
[10] כה"ח סי' רל"ח ס"ק י"א.
[11] רמב"ם הלכות דעות פ"ד הלכה ה'.
[12] בא"ח פרשת פקודי סעי' י'. ועיין ברמב"ם הלכות דעות פ"ד הלכה ה' שכתב להמתין שלוש עד ארבע שעות.
[13] בא"ח פרשת פקודי סעי' ט'.
[14] בא"ח פרשת בהר – בחוקותי סעי' י"א.
[15] רמב"ם הלכות דעות פ"ד הלכה ה', ז'.
[16] מסכת ר"ה כ"ה ע"א.
[17] בא"ח פרשת פקודי סעי' י"א. עוד יוסף חי פרשת פקודי סעי' ח'. אחרונים.
[18] שו"ע סי' ד' סעי' ט"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ה. שו"ת סוד ישרים ח"ב סי' ט'.
[19] שו"ת תורה לשמה סי' ת"ה.
[20] ירושלמי שבת פט"ו הלכה ג' (דף ע"ח ע"א).
[21] כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ח. שעה"כ עניין סעודת שחרית של שבת דרוש א'.
[22] ביאור הלכה סי' ד' ד"ה "ודוד" ושערי תשובה שם.
[23] מחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ד'.
[24] שם.
[25] ביאור הלכה סי' ד' בשם הרמ"ע מפאנו.
[26] סוד ישרים ח"ב סי' ט'.
[27] מחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ד'. סוד ישרים ח"ב סי' ט'. לב חיים ח"א סי' ס"ט.