לימוד תורה ותפילה בלילה
א. לימוד בלילה – כתוב[1]: "והגית בו יומם ולילה", ומזה נלמד שחייב אדם לעסוק בתורה ביום ובלילה. וצריך להיזהר לקבוע זמן ללמוד תורה גם בלילה, והמבטלו – עונשו מרובה[2].
ב. מעלת הלימוד בלילה – מעלת הלימוד בלילה גדולה היא עד מאוד, ואמרו חז"ל שכל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו[3], והקב"ה מושך עליו חוט של חסד[4], ונחשב כעוסק בקרבנות[5], שלא נברא הלילה אלא ללמוד תורה[6].
ג. לימוד בקיץ ובחורף – חיוב לימוד התורה בלילה הוא גם בלילות הקיץ שהלילות קצרים, וק"ו שחייבים בכך בחורף שהלילות ארוכים[7].
ד. אחר חצות – לפי הזוה"ק מעלת לימוד תורה אחר חצות לילה היא גדולה מאוד, ואף על פי כן יקבע זמן ללימוד גם בתחילת הלילה[8].
ה. השלמת לימודו – אם היה לו זמן קבוע ללימוד תורה ונאנס ולא למד בזמן זה – ישלים את חוק לימודו ברגע הראשון שיתפנה[9].
ו. התניה קודם הלימוד – לפני שאדם קובע זמן קבוע ללמוד תורה, טוב שיתנה ויאמר: "בלי נדר אני מתחיל לקבוע זמן פלוני ללמוד תורה", ואם רואה שיצרו מתגבר עליו ומפריע לו ללמוד בזמן קבוע – יכול לידור נדר כדי להתחזק וללמוד בזמן[10].
ז. הזכרת שמות מזיקים – יזהר שלא להזכיר את שמו של ס"מ ביום וק"ו בלילה, ולא יזכיר בפיו שמות של השדים ואפילו לא בעברית, כיון שכשמזכירים את שמם מגבירים את כוחם[11].
סדר הלימוד בלילה [12]
א. חשיבות הלימוד בלילה – ישתדל בכל כוחו ללמוד בביתו בלילה שעל ידי זה נמשך עליו חוט של חסד ביום, ועל ידי לימוד זה מקדש את קורות ביתו[13].
ב. לימוד תנ"ך ביום חול – אין ללמוד בלילה תורה נביאים וכתובים, אולם בתורה שבעל פה – לומדים בלילה[14].
ג. קריאת תנ"ך בימים מיוחדים – מותר לקרוא תנ"ך בלילי שבת ויו"ט, אבל בלילי ר"ח – אסור[15].
ד. שניים מקרא בלילה – מותר לומר את כ"ו הפסוקים של הפרשה, שניים מקרא, בליל שישי[16].
ה. לימוד תנ"ך עם פירוש – מותר בלילה ללמוד תנ"ך עם פירוש דאינו נחשב כקורא פסוקים בתנ"ך אלא כלומד[17].
ו. מי שאינו יודע לקרוא – מי שאינו יודע לקרוא אלא רק בתורה שבכתב – מותר לו לקרוא בלילה בתנ"ך, אך עדיף שיקרא פרק "איזהו מקומן" או "פתח אליהו"[18].
ז. תהלים בלילה – כיון שישנה מחלוקת לגבי אמירת תהלים בלילה, לכן אין מוחים במי שקורא, אבל למי ששואל אומרים שלא יקרא. ויש להחמיר שלא לומר אפילו מזמור "יענך"[19] לאישה המקשה ללדת או לחולה, אעפ"י שאומרים מזמור זה בתיקון חצות[20].
ח. תהלים אחר חצות – קריאת תהלים מותרת לאחר חצות הלילה[21].
ט. סליחות וי"ג מידות בלילה – אין לומר סליחות או י"ג מידות לפני חצות הלילה חוץ מליל יום הכיפורים[22].
י. חיבור יום ולילה בתורה – אם קם בחצות הלילה לעסוק בתורה והוכרח לישון מחמת עייפות, ישתדל לקום לפחות כחצי שעה קודם עלות השחר כדי לחבר את היום והלילה בלימוד תורה. וטוב להשתדל גם בשעת שקיעת החמה לעסוק בתורה כדי לחבר יום ולילה בלימוד התורה[23].
יא. ער בזמן עלות השחר – אדם שעתיד להיות ער בזמן עמוד השחר – יקפיד לבדוק נקביו קודם עמוד השחר, כדי שלא יחבר יום ולילה בהיותו בבית הכסא[24].
יב. לילות שלא ישנים בהם – בלילות שאין ישנים בהם, כגון ליל הושענא רבא, שבועות וכדו', יש להקפיד לומר קריאת שמע כחצי שעה קודם חצות כדי שיהיה אליבא דכו"ע[25].
[1] יהושע א', ח'.
[2] שו"ע סי' רל"ח סעי' א'.
[3] תמיד ל"ב ע"ב.
[4] חגיגה י"ב ע"ב.
[5] מנחות ק"י ע"א.
[6] ערובין ס"ה ע"א, ועי' כה"ח סי' רל"ח ס"ק א'. משנ"ב שם ס"ק א', ועי' זוה"ק בהקדמה דף י"א ע"א.
[7] עי' ב"ח סי' רל"ח. כה"ח שם ס"ק ה'. משנ"ב שם ס"ק א'.
[8] עי' זוה"ק לך לך דף צ"ב ע"א. כה"ח סי' רל"ח ס"ק ג', ד'.
[9] עפ"י שו"ע סי' רל"ח סעי' ב'.
[10] שו"ע יו"ד סי' ר"ג וסי' ר"ד וסי' רי"ג. כה"ח סי' רל"ח ס"ק ו'. משנ"ב שם ס"ק ה'.
[11] בא"ח פרשת פקודי סעי' י'. כה"ח סי' רל"ז ס"ק ח'.
[12] מתוך מאמר מרדכי הלכות לימות החול פרק א'.
[13] הקדמת הבא"ח ש"ש פרשת בלק, ובהקדמת פרשת ואתחנן.
[14] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'.
[15] שם.
[16] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז'.
[17] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז'. אחרונים.
[18] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז'.
[19] תהלים כ'.
[20] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'.
[21] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז', ועי' ברכי יוסף סי' רל"ח. שו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ"ה. שו"ת יוסף אומץ סי' נ"ד, ועי' שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'.
[22] עוד יוסף חי פרשת פקודי סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ז ס"ק ח', ועי' סי' תקפ"א. כה"ח סי' קל"א ס"ק כ"ו.
[23] בא"ח פרשת וישלח סעי' ב'. כה"ח סי' א' ס"ק א'.
[24] בא"ח פרשת וישלח סעי' ג'.
[25] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'. בא"ח פרשת וישלח סעי' ד'.