א. הזמן בו ישן – אם ישן בתחילת הלילה וקם קודם חצות – נוטל ידיו ומברך.
- אם ישן לאחר חצות אך קודם שישן אמר ברכות השחר ולמד תורה – כשיקום בבוקר ייטול ידיו כרגיל אך לא יברך.
- אם לא ברך ברכות השחר ורק עסק בתורה – ספק אם צריך לברך, ומנהג העולם לברך, ולכן יברך, כיון שבמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל[1].
ב. קם בלילה ובדעתו לחזור לישון – אם קם בלילה, להטיל מים או לשתות, ובדעתו לחזור ולישון – ייטול ידיו ולא יברך "על נטילת ידיים", אלא רק ברכת "אשר יצר" או "שהכל" ו"בורא נפשות רבות", וכשיקום בבוקר יחזור וייטול ידיו ויברך "על נטילת ידיים"[2].
ג. הניעור בלילה – אם היה ניעור כל הלילה – ייטול ידיו בבוקר לאחר עמוד השחר ולא יברך. ויש מחמירים וסוברים שאפילו אם ישן וקם קודם עמוד השחר ונטל ידיו וברך "על נטילת ידיים" – חייב ליטול ידיו שנית כשיעלה עמוד השחר ולא יברך על נטילה זו, וטוב להיזהר בזה[3]. ואם הוא בימי הסליחות – אינו צריך ליטול שנית כיון שזכות אמירתם מגינה עליו.
ד. ישן ביום – אם ישן ביום שנת קבע יותר מחצי שעה[4] – ייטול ידיו ג' פעמים לסירוגין אך לא יברך, ומכיון שאין במים אלו רוח רעה אין צריך ליטול לתוך כלי אם אין כלי לפניו, ויכול לשפכם על גבי קרקע[5].
ה. יד חבושה – אם ידו האחת חבושה בתחבושת או גבס ואינו יכול לשפוך עליה מים – ייטול את ידו הבריאה ויברך "על נטילת ידיים" – בלשון רבים[6].
ו. נטילה לקטנים – טוב שתיזהר כל אם ליטול את ידי ילדיה הקטנים אפילו הם יונקי שדיים, כיון שהם נוגעים במאכלים ויכולים להשרות על המאכלים רוח טומאה, וכדי לחנכם במצוות. ויש בזה סגולה טובה שיגדלו בקדושה ובטהרה[7].
ז. ישן עם כפפות – אעפ"י שישן בלילה עם כפפות על ידיו – חייב בנטילת ידיים בברכה[8].
[1] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ג. אחרונים. כה"ח סי' ד' ס"ק מ"ח, נ"ב, נ"ג.
[2] כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ב בשם הרי"ח הטוב זצ"ל.
[3] שו"ע סי' ד' סעי' י"ג. כה"ח שם ס"ק מ"ז.
[4] כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ה.
[5] בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ג.
[6] זבחי צדק ח"ב סי' י"ג. שו"ת רב פעלים ח"א סי' ח'. אחרונים עפ"י שו"ע סי' קס"ב סעי' י'.
[7] בא"ח פרשת תולדות סעי' י'. כה"ח סי' ד' ס"ק כ"ב.
[8] עיין לעיל סעי' א'.